יום עצוב..

karnushit

New member
יום עצוב..

שלום לכולכן..שלי ..דפנה..גל.. בתגובה להודעתך גל..הבעת את מה שהרגשתי היום בדרך לעבודה. בדיוק נגנו את השיר ילדי חורף שבעים ושלוש..והשיר הזה מה אני אגיד לכם קורע לי את הלב כל פעם מחדש.. ודמעות בלי סוף יורדות.. ואז חשבתי לעצמי אלפי לעולם לא יבין את זה..אף אחד לא מפה לא יבין את זה. וכל כך מפריע לי..ובדרך ראיתי את ההתקבצויות של האנשים בכניסה לבתי הקברות. והמכוניות מלאות דגלים..והרגשתי ממש אהבה למדינת ישראל. מה שהרבה זמן לא הרגשתי כי היה בי כעס למדינה. קשה לחשוב שיש דברים שהוא לעולם לא יבין..ולהפך דברים שאני לעולם לא אבין..כי הכל דו סיטרי. בנוסף רציתי לברך את המשתתפת החדשה..יש לנו סיפור דומה. גם אנחנו פה יחד כבר שנתיים. וגם אלפי בריטי..אני מבינה כל כך את הקושי שלכם.. אני פה אם תרצי לשאול..לספר..או סתם לדבר.. שיהיה לכולנו יום עצמאות שקט. אוהבת קרן
 

GalGula

New member
קרן...

הייתי חייבת לכתוב על השיר הזה. "אנחנו הילדים של חורף שנת 73", זה שיר עלינו... גם אני כולי מצטמררת ובוכה בכל פעם שאני שומעת אותו. לאחר מלחמת כיפור, הורינו ייחלו לכל-כך הרבה בשבילנו... רק אתמול ישבתי עם אבי לראות את הסרט "כיפור". הוא נפתח כלפי לראשונה בחייו בנוגע למלחמה ההיא וסיפר לי על זוועות שבהן נתקל. זוועות שגם בסרט המזעזע הזה, אין סיכוי שיקרינו אם מעוניינים לשמור על שפיות הצופים. ואני ישבתי שם ודמעות זלגו מעיני. הסרט כבר היה נראה לי כל-כך מתון... ומה היום? השנאה המיותרת הזאת ממשיכה. כנראה שזהו טבע האדם...
 

bcnbcn

New member
ממש מכעיס שזה ממשיך ../images/Emo46.gif

כשאני רואה את התמונות של החיילים שמתים, פשוט נחמץ ליבי כ"כ משום שלאבד חיים בגיל כ"כ צעיר זה פשוט אכזרי, שלא לדבר מה עובר על ההורים והאחים והילדים השכולים. עכשיו אני פשוט יושבת וחושבת פה - למה הם היו צריכים למות כדי שאני אוכל לחיות? למה? למה? טוב, זה כבר התחלה של ויכוח המתאים לפורום אחר. מה שנשאר זה רק לקוות לטוב, להתראות בינתיים
 
למעלה