יום עצוב

יום עצוב

עוד שעה הולכת ללוויה של בחורה מקסימה בת 36. חברים טובים. שתי בנות ותינוק. 10, 8 שנה וחצי. סרטן שד. החלמה- הריון- חזרה מפושטת בכל הגוף. אין מילים לתאר את הכאב. שלושה ילדים יתומים מאם.... מוזרות הן דרכי החיים ומוזר עוד יותר המוות.
 
בהחלט עצוב


 
לאשבל

הלוויה הייתה מאופקת ורבת משתתפים. הרגשתי מבועתת מכל הסיפור ההזוי הזה. בחורה בת 36. שתי יתומות מאם בנות 7 ו 9 ותינוק שבחודש הבא ימלאו לו שנתיים ולא יזכור את אמא שלו. בחורה מקסימה.... בעל אוהב.... ומחלה ארורה!!!!!!!!!!!!!!! בדיעבד הבנתי שבהריון השלישי הרופא הזהיר שהמחלה חוזרת ושצריך להפיל את העובר. היא לא הייתה מסוגלת. המחלה חזרה במלוא הכח לכל הגוף. מחיר כבד. עכשיו השבעה, עדיין לא הלכנו. מה יש לומר שם בכלל?ילדות בפורים בלי אמא? חשבתי על הבנות שכאן. צעירות מאוד בחלקן אבל ורבליות, אלה יצטרכו לעבור את הדרך בלי אמא. גם אם תמצא דמות מחליפה תומכת, האבא בן 40 בסה"כ, זה אף פעם לא זה... לא ישנתי בלילה. בלתי נתפס. ומזג האוויר היה קודר ושחור כל כך כאילו מזדהה. בית עלמין קטן בקצה יישוב פסטורלי אליו עברו מחיפה כי...האוויר שם נקי ובריא יותר. איזה אבסורד.
 

Ayelet8998

New member
קורע את הלב..

עצוב עצוב עצוב. המחלה הזו לוקחת הכול בחיים.
לא יודעת מה לומר,זה קצת דומה לסיפור של אימא.. :(
לא אגיד שתהיי חזקה כי אני שונאת שאומרים לי את זה, אני רק מקווה שתהיה לך התמודדות סבירה עם המצב. איילת
 
למעלה