יום עצוב

יום עצוב../images/Emo10.gif

כזכור לכם אני עובדת עם ילדים אוטיסטים. עד עכשיו עבדתי בשתי משפחות, כאשר התשלום בשבילי נעשה מכספם. בשתי המשפחות האלה אני עובדת כבר מעל שנה. בכל אופן, היום התקשרה אלי אימא של אחד הילדים, ואמרה שהיא לא יכולה יותר לשלם לי והיא נעלצת להפסיק את הטיפול. מצד אחד אני אומרת, לא נורא, במילא נשאר לעבוד רק חודשיים (עד הלידה) מצד אחר זה נורה מדכא. א. התרגלתי לילד ב. אני צריכה את הכסף ג. בניתי על העבודה הזאת לאחר הלידה, וכעת אני מחוסרת עבודה לאחר הלידה (וכידוע מאוד קשה למצוא עבודה כיום ). אז זהו. מקווה שהמצב רוח ישתפר כי אני מרגישה שלקטנצ'יק בבטן לא נעים כאשר אמא עצובה.
 
אוי באמת לא נעים

קודם כל הכל עובר, אני על בשרי למדתי שבחיים אנו מקבלים הרבה מכות, אבל אחרי כל מכה שומעים את ה"בום" - ההלם ואח"כ שמסתכלים על המכה רואים שהיא לא כל כך גרועה וכואבת כמו שחשבנו ואף מצליחים לעיתים למצוא את הצדדים החיוביים בשלילי. אני מקווה שאת כבר אחרי ה"בום" ותתאוששי במהרה, כמו שאמרת, יש עוד חודשיים עד הלידה, זמן שגם ככה לדעתי מתאים כדי להוריד את הקצב. בהצלחה ותרגישי טוב תעדכני מחר אורית
 

Adoushi

New member
תחשבי שעכשיו שיש לך

יותר זמן לנוח. אל תדאגי יותר מדי. תהיי רגועה ותחשבי על התינוק. נצלי את הזמן להתוכנן. יהיה טוב. שלך, איהאב
 
אילנה יקירה

הזמן יעשה את שלו, את תראי שהתינוקת תגיע ועד אז כבר תמצאי ילד מתוק לטפל בו. זה באמת עצוב בשביל המשפחה והילד שבטח התרגל אלייך. יש לך זמן להתכונן למעבר למשפחה אחרת. בינתיים תוכלי ליצור קשרים עם מטפלים מתחומים אחרים שיוכלו להפנות אלייך אנשים. תני לפיצית לעשות לך מצב רוח טוב. ליטוף בבטן
הזזה זה הכי כיף שבעולם. נשיקות עידית
 
למעלה