יום עצוב ומדכא

[טילי66]

יום עצוב ומדכא

כהרגלי נסעתי הבוקר לאיש שלי והיום הוא היה איש אחר.ניגשתי אליו חיבקתי נישקתי כרגיל ואז הוא שאל אותימי את? אפילו המטפלות המנוסות הזילו דמעה זה היה פשוט נורא כואב עד לאן המחלה הארורה עוד תוביל אותנו ועוד מה מחכה לנו בפינה חזרתי רצוצה חסרת אנרגיות וכמובן לא הפסקתי לבכות.זה האיש שאני חיה איתו ולצידו 55 שנה.גם עכשיו אני בקושי רואה מה אני כותבת.טוב שאתם קיימים ויש לי עם מי לחלוק את מכאובי.מחר יום חדש ומראות חדשים אי אפשר להתרגל ולהבין מה קורה למוח האנושי.אני פשוט פוחדת מהפתעות.יום טוב וחג שמח תמי

 

[אפס שתיים1]

את יודעת שבלב שלו את קיימת

המקום היחיד שנעלמת ממנו זה המוח, מה איכפת לך? אני זוכרת כשבעלה של חברה שלי היה עוצר אותה בבית, מציג את עצמו בנימוס בפניה ושואל אותה מי היא. זה לא הפריע לו שבכל מה שהוא היה צריך, בכל צורך לחלוק שמחה או עצב, הוא קרה אוטומטית בשם אשתו, אותה כאמור לא הכיר כבר. ואל תפחדי מהפתעות..... ביננו, התכונני להכי גרוע ואז תופתעי לטובה...

 

[ליאורלילי]

תמילה יקרה , אני מחבקת חזק חזק.

כמה כואב לקרוא שאת נפגעת היום כל כך. בדרך כלל הוא קרא לך בשמות אחרים ומה קרה היום? אחותי היקרה , מי כמוך יודעת שהוא כבר לא תמיד מכיר או יודע ואולי תסתכלי על זה אחרת, שהנה הוא מסגל לשאול!! אהרון שלי לא מסוגל גם לשאול או להתלונן ואי אפשר לדעת אם באמת מזהה או סתם מרוצה מהיחס שלנו את חייבת להפסיק לצפות ממנו למשהו, לפידבק, רק לדאוג שיהיה מטופל טוב, רגוע, מחייך זו המחלה שלו, הוא לא נגדך , עכשיו הוא אהרן ב' כדברי ענתי וכל מילה שהוא אומר, תשמחי בה ותעריכי אותה התקופה הזו של החגים היא קשה, עולים וצפים כל הזכרנות של חיים משותפים וזה בטח מקשה עלייך עוד יותר. אני מתפללת למענך שתמצאי את הכוחות לחיות ולשמוח במשפחה הנפלאה שהקמתם יחד, בזה את צריכה לדבוק ולא במחלה שלו כי אין לנו היכולת לשנות את המצב אוהבת אותך מאד ורוצה לראות אותך שמחה, מותר לך !!!!!!! שינה מתוקה, מחר יום חדש, טובה

 

[ענתי44]

תמי יקירה../images/Emo201.gif

בפעם הראשונה שזה קרה לי הרגשתי שהכאב שמפלח לי את הלב לבטח התקף לב. היא נמנמה על הספה והתעוררה מבוהלת, נרתעה ממני, הבת האהובה שלה, ושאלה אותי איפה ענתי? אמרתי שזו אני והיא צעקה איפה ענתייייייי? כעבור שעה היא כבר זיהתה אותי. אבל אותו כאב נשאר בלב. וכשזה קורה אני חשה כמו פצע ששב ונפתח ומדמם בנשמתי. מבינה כל כך לליבך, יודעת את הצער שממלא אותך. חברה שרצתה לשמח אותי אמרה לי "איזה יופי, את יכולה להיות מי שחלמת. בפעם הבאה שהיא תשאל שחקי אותה.... כמובן שתמיד אני עונה לה ברצינות ומחבקת אותה, אבל לומדת שזה משהו בלתי נמנע ושיום יגיע והיא כבר לא תזהה אותי בכלל אז בינתיים מתעודדת שזה קורה לעיתים רחוקות. יקירה, שולחת לך חיבוק של נחמה ומתפללת עבורך שמחר כשתגיעי הוא יזכור. הוא יקרא בשמחה, הנה אשתי מגיעה"

 

[טילי66]

ענתי וכל חברותי חג שמח

כמה הכל נכון וכמה קשה להשלים עם המחלה הארורה. אכן צריך להכין את הראש והלב לבאות אבל ההגיון והרגש נלחמים זה בזה.אני יודעת איך צריך להתנהג אבל הידע והביצוע מתפוצצים בצומת טוב שיש כרית ואותכם ומקבלים אותי כפי שאני בלי להעביר עלי ביקורת לא לשלילה ולא לחיוב תודה .אוהבת ומחבקת ומייחלת לכולנו ימים קלים יותר.תמי

 

[ענתי44]

זה החלק הקשה באמת

להשלים עם המחלה , להשלים עם האובדן ולהשלים עם היותינו בני תמוטה ובני אנוש ובתבוסתנו מול המחלה. ניקוי טוסיק, האכלה וכל החלק הפיזי, מייגע וסזיפי ככל שיהיה, "קל" לעומת המבט הקפוא וחסר המודעות שעובר דרככם של הבעל מזה 55 שנה, אבי ילדיך וסב נכדיך והנינה, שהוא לא ממש מודע לה. השאלה " מי את" פשוט מקפיאה את הדם בעורקים וממוטטת כל חומת הגנה או שיריון שלבנו או בנינו כדי להתגונן מהכאב.

 

[בת גלימית]

תמי יקירתי,

אין לי הרבה מה להוסיף על דבריה של טוב'לה. כבר עברה מעל שנה שוא "במועדון" והכל כבר קרה, אז תקחי דברים בפרופורציה, אם טובי היה שואל אותי מי אני, הייתי עונה לו טוב אם אתה לא מכיר אותי אז שלום, אבל אצלך זה לא כך אז מקווה שתקראי מה שטוב'לה כתבה ותפנימי את הכתוב!!!!!!!!!!!!! נדבר לפנות ערב, שיהייה לך יום מקסים, חג שמח עם חיבוק ונשיקה, ניצה.

 

[hregev10]

תמי יקירה !

צר לי לקרוא שאישך לא הכיר אותך אתמול, אבל מי שמכיר את המחלה יודע שיכול להיות שהיום תגיעי אליו ופתאום הוא כן יכיר אותךכך שאל לך להתייאש, ידוע שבמחלה הארורה הזו, קיים UP@DAUN ומחר יהיה יום חדש . ישנו גם מצב כמו שהיה לאישי שפתאום הוא צוחק צחוק גדול ולא ידוע למה ? אבל זה המצב וצריך לקבל כל דבר גם אם הוא לא נראה לנו, בבקשה התעודדי, עוד ארוכה הדרך, צפויות לך הפתעות נוספות, כך שלא כדאי לך לצפות לכלום, הכל יבוא בעצמו, רציתי לכתוב לך קודם אבל ענתי וניצה הקדימו אותי. אהיה איתך בקשר יותר מאוחר, להתראות וחג שמח חני