gshalmonit
New member
יום נישואין...
תגידו: איך יכול להיות שהימים ממשיכים לעבור כך? ביום שישי היה לנו יום נישואין, 8 שנים מדהימות, 10 שנים יחד. וכל שנה התעצמה אהבתינו, עלתה ועלתה ועלתה ובום נגמר. כל כך פחדתי מהיום הזה שיגיע שהיה אמור להיות אחד הימים השמחים ביותר בשבילנו ואז הוא הגיע ואז הוא גם עבר איך אפשר להבין את זה? איך אפשר להמשיך? ואני יודעת שתגידו אין מה לעשות וחייבים להמשיך וזה לא שאני לא ממשיכה הרבה מאוד בשביל הילדים שלי ואין ברירה הימים עוברים חברה הימים עוברים, השמש זורחת! באיזו רשות? ולראות את שני הבונבונים שלי שמתפתחים שעושים דברים חדשים שהוא חיכה לראות, וגם אם הוא רואה, הוא לא כאן לחוות איתנו. והחור הענק שנפער לי בתוך האמצע של הגוף גודל מיום ליום. וקראתי פה משפט מאוד נכון ויפה: הזמן לא עושה את שלו, הוא רק מלמד אותנו לחיות עם הכאב! והכאב הזה מתעצם לי מיום ליום ממלא את כל הגוף. מזל אלוהים, מזל לפחות שיש לי כמה מזלות שסובבים אותי, ילדים שנשארו להנציח אותו, משפחה חזקה ותומכת ואפילו הרבה חברים שמוכנים ל"סבול" אותי גם כשאני למטה (וזה קורה הרבה). אז תודה אלוהים על זה ותודה לכל הסובבים אותי שאתם שם בשבילי.
תגידו: איך יכול להיות שהימים ממשיכים לעבור כך? ביום שישי היה לנו יום נישואין, 8 שנים מדהימות, 10 שנים יחד. וכל שנה התעצמה אהבתינו, עלתה ועלתה ועלתה ובום נגמר. כל כך פחדתי מהיום הזה שיגיע שהיה אמור להיות אחד הימים השמחים ביותר בשבילנו ואז הוא הגיע ואז הוא גם עבר איך אפשר להבין את זה? איך אפשר להמשיך? ואני יודעת שתגידו אין מה לעשות וחייבים להמשיך וזה לא שאני לא ממשיכה הרבה מאוד בשביל הילדים שלי ואין ברירה הימים עוברים חברה הימים עוברים, השמש זורחת! באיזו רשות? ולראות את שני הבונבונים שלי שמתפתחים שעושים דברים חדשים שהוא חיכה לראות, וגם אם הוא רואה, הוא לא כאן לחוות איתנו. והחור הענק שנפער לי בתוך האמצע של הגוף גודל מיום ליום. וקראתי פה משפט מאוד נכון ויפה: הזמן לא עושה את שלו, הוא רק מלמד אותנו לחיות עם הכאב! והכאב הזה מתעצם לי מיום ליום ממלא את כל הגוף. מזל אלוהים, מזל לפחות שיש לי כמה מזלות שסובבים אותי, ילדים שנשארו להנציח אותו, משפחה חזקה ותומכת ואפילו הרבה חברים שמוכנים ל"סבול" אותי גם כשאני למטה (וזה קורה הרבה). אז תודה אלוהים על זה ותודה לכל הסובבים אותי שאתם שם בשבילי.
