יום נוראי ביותר..

[morib17]

יום נוראי ביותר..

היתה לי בגרות בהיסטוריה ולא הצלחתי להתרכז...כל הזמן חשבתי על אבא...כמעט ולא עניתי על כלום... ובדרך חזרה הביתה ישבה לידי שכנה שלא הפסיקה לדבר על כמה אני מסכנה

אין לי כוח לרחמים של אנשים...

 

[yaeli20]

קבלי ../images/Emo201.gif חזק

אני מקווה שמחר יהיה יום טוב יותר... ולגבי הבגרות שטויות תמיד אפשר לעשות שוב פעם!

 

[כרגע במיכאל]

../images/Emo201.gif אממ..

זה ממש מעצבן שיש לך אלף ואחד דברים ואף אחד לא מתחשב ברגשות שלך. אם בדיוק חשבת על מישהו שיקר לך..זה לא מעניין אותם, בגרות בהיסטוריה תהיה בכול מקרה. למזלך באמת אפשר לעשות שוב, אני למדתי שיטה איך להשאיר את כול מה שאני חושבת עליו בצד לרגע ולהתרכז במה שאני צריכה לעשות אשמח להסביר לך [מסר או משהו כזה] או אם כולם ירצו אז כאן, כי הרי אבא שלך יהיה איתך כול הזמן ויהיו עוד המון מקרים כאלו...אז אם תרצי, אני פה =]

 

[morib17]

אשמח לשמוע הסבר...

במסר או מה שתרצי.. תודה!

 

[כרגע במיכאל]

ראי מסר ../images/Emo13.gif

 

[אביב פרסקי 1]

אפשר גם?

 

[כרגע במיכאל]

בטח! טופל! ../images/Emo13.gif

 

[אביב פרסקי 1]

תודה../images/Emo9.gif

 

[כרגע במיכאל]

אין על מה חמוד =]

 

[אביב פרסקי 1]

../images/Emo13.gif

 

[אביב פרסקי 1]

אפשר גם?

 

[funky n]

היי

לא נורא,תמיד אפשר לעשות מועד חוזר,אל תקחי את זה קשה

זה טבעי לגמרי שיהיה לך קשה להתרכז כרגע..

 

[אביב פרסקי 1]

זה טיבעי ונורמאלי

לא נורא..

בהצלחה בפעם הבאה!

 

[אנטי טזה]

../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

 

[A GIFT OF LOVE]

../images/Emo24.gif

שלום לך, אני מכירה את ההרגשה הזאת של הרחמים. את המבטים, את השאלות, את החקירות הסמויות, ובעיקר את הזה שכולם מנסים לקרוא עלייך אם את בסדר... [

''היא בסדר?''...

]

אבל אני רוצה להדגיש לך כאן כיוון שונה: לפעמים את מרגישה שמרחמים עלייך, מרגישה שמבטים ננעצים בך, בוהים בך... את רוצה להעלם, לקבור את עצמך, לא להיות שם. אבל את לא יודעת שאת בעצם טועה... לפעמים זה רק נראה. המחשבה הזאת שבתוכך, שכולם מרחמים עלייך, לובשת צורה. את מלבישה אותה על אנשים כשהם בעצם לא באמת מרחמים עלייך... אני זוכרת, כשהייתי קטנה, הייתי מרגישה שמבטים ננעצים בי. המבטים הללו היו קורעים אותי, הורסים אותי מבפנים. היום, כשאני מסתכלת לאחור, אני בכלל לא בטוחה שאנשים רחמו עלי כמו שהרגשתי אז. לפעמים אני חושבת שאני בחרתי בעצמי להרגיש כך.

כמובן שיש מקרים שהרחמים בולטים ואף מלווים אותם הערות מעליבות וחסרות תאקט. כמובן שאת לא תמיד הוזה.

אבל רק רציתי שתקחי מה שכתבתי לתשומת

. אם תגיעי להבנה הזאת, תחסכי לעצמך הרבה כעס ועוגמת נפש. קבלי

. [ולא, לא מתוך רחמים

]

 

[morib17]

יכול להיות...../images/Emo201.gif

אבל אנשים באים אלי ובוכים .....

וזה משגעעע אותי אני לא צריכה להתמודד עם עצב של אנשים אחרים... יש אנשים עם חוסר תאקט לא נורמלי...

 

[A GIFT OF LOVE]

כן, נכון...

יש אנשים שאין להם גבולות... אולי תנסי לעשות משהו בעניין? כמו להסביר שזה מפריע ומקשה עלייך?