שאלת אם החובה לצום חלה גם על נשים בהריון
אז הסבירו לך, שהחובה לצום חלה על כל מי שאינו חולה. ומדובר בחולה שיש בו סכנה, כי גם חולה שאין בו סכנה חייב לצום.
כיוון שהריון אינו מחלה, אז החובה לצום חלה גם על נשים בהריון.
לא כל אשה בהריון חלשה. בכלל לא. לא כל אשה בהריון לא מרגישה טוב אם היא צמה.
יש הרבה מצבים שנשים נהיות חולות בעקבות ההריון. אז זה לא ההריון, המחלה שלהן, אלא הן חולות בגלל ההריון. לכן לא יפטרו כל אשה בהריון מצום, רק מי שחולה שיש בה סכנה.
למה את אומרת "בכוח לתת לה לצום?" איפה ראית שכתבו שמכריחים אותה לצום בכוח? אמרו שהיא צריכה לשאול רופא ירא שמים (כי רופא שאינו ירא שמים מצוי מאוד שהוא מזלזל בחובת הצום ולא מחשיב אותה, ולכן לא שוקל את המצב הרפואי בצורה נכונה מול משקל חובת הצום), ואח"כ היא צריכה לשאול הלכה, מה צריך לעשות במקרה כזה, ומן הסתם שתקבל הדרכה מה לעשות.
פעם הייתי חולה בשפעת, והחלמתי כבר אבל סבלתי מחולשה גדולה, וכששאלתי רב פוסק ותיארתי לו את מצבי הוא אמר לי שאני חייבת לשתות לשיעורין. כמות מסוימת כל זמן מסוים.
אז כל מקרה לגופו, ולשאול בוודאי שצריך במקרה של אשה חלשה מכל סיבה שהיא.
הרבה אנשים - בהריון או לא בהריון - סובלים מחולשה ומקשיים כל שהם, והם לא מרגישים טוב בזמן הצום. עם זאת, מצבם הרפואי אינו עלול להביאם לידי סכנה, ואין להם היתר לאכול או לשתות אפילו לשיעורין. במקרים כאלה עליהם להקל על עצמם בתזונה מתאימה ביומיים שלפני הצום, ולשכב במהלך יום הכיפורים אם זה מקל עליהם את ההרגשה הרעה.
גם אני סובלת מהרגשה רעה מאוד בזמן הצום, ולאו דווקא פיזית. הצום קשה לי מאוד, ואין לי ברירה, אלא להקל על עצמי בכל מיני דרכים, אבל אינני פטורה מהצום ביום כיפור, שהוא צום דאורייתא. מה שכן, בגלל מצב זה, הורו לי פוסקי ההלכה להיפטר מהצומות דרבנן כי אין מחייבים בהם חולים שאין בהם סכנה, והרגשתי הרעה מוגדרת ברפואה כחולה שאין בו סכנה.
