יום כזה..

יום כזה..

שמחכים שיגמר..להגיע הביתה למשהו המוכר והידוע..והבטוח.. יום כזה..שגן וחדשות נונסטופ..הלכו יד ביד.. אולי כדי לא לפספס..להיות אונליין להיות קשוב.. וזה מרגיש כאילו לאבד ..מישהו שאפשר להישען עליו.. אחד שאתה אוהב..למרות שלא מכיר..מקרוב נראה כאילו עפה לה התקווה...שוב ושוב מבולבל ומבלבל.. וזה כבר לא ראש ממשלה.. זה אבא של מישהו..חבר של מישהו... היום נגמר והערב יורד... ומחר זה כבר יום חדש..רק איך יראה המחר.. היה מעט כואב במחשבה..
 
למעלה