יום ירושלים

[קפת]

ח(ב)ר(ד)ים יש רק באגד

והנה סוגייה חדשה מבית היוצר של אגד, ריאות ירוקות בע"מ: נחשף בערוץ 22 שיש לאגד קוים יחודיים לחרדים. במודיעין החברה לא מוסרים מידע על השירות והקוים, האוטובוס עוצר רק בשכונות חרדיות, התעריף זול ב11 שקלים בערך, ויש גם כרטיס זכאי (ע"ש אריה דרעי?) - כרטיס מסובסד שברגיל מיועד לנכים וקשישים. באגד כמובן מכחישים, אבל המצלמה הנסתרת של ערוץ 22 לא מותירה הרבה ספקות. ולהזכירכם - אגד היא חברה שמסובסדת על ידי המדינה, דהיינו מהכספים שלנו (טוב, גם משל שרי אריסון). אגד כפוף לתקנות משרד התחבורה, ועל כן שירות שמעדיף מגזר אחד על פני אחרים - הוא שערוריה! ועוד ! וכאן אפשר לקרוא את הדיון המקורי על אגד. אליך, נינט.

 

[בן תרבות]

יום ירושלים

כירושלמי, שאינו מכיר בחתולים אלא רק בחתולות, כירושלמי אשר אוכל את ירושלים ימים ולילות "מאאאאאאאאאאתיים" פעמים ביום, כירושלמי אשר העיר אינה מאירה פנים ליהודים, כירושלמי היודע כי אין ירושלים מאוחדת, לא רק בין מזרח ומערב, ירושלים אינה מאוחדת אפילו בין היהודים הגרים בתוכה, אני כותב מה שאני חש ומרגיש יום יום. ירושלים בעלת ראש עיר חרדי, אשר קבע לו שתי עיריות, הולך בעקבות קודמו המושחת השר אהוד אולמרט. (אוי לה לממשלה אשר הנבל אהוד אולמרט מכהן בה. אפילו בליכוד הקיאו אותו מקרבם...רק במזל נכנס לכנסת, והיום הוא שר נייד, לכל מאן דבעי). שתי עיריות יש לירושלים. יש עיריה לחרדים, ויש עיריה לחילונים. אהוד אולמרט, הוא אשר קבע כי כך יהיה. כאשר החרדים באים לעיריה, מיד מטפלים בהם, נענים לכל תביעותיהם. ואילו, כאשר החילונים באים לדרוש את המינימום, מיד עוברים יסורים של גהנום (גהנם, גיהנום). הן הם אשר מממנים את ירושלים העניה. מגיע לנו, הן אנחנו בעלי העגלה הממנת את ההסתאבות של החרדים. מי שלמד מעט הסטוריה יהודית, יבין מה אני כותב. זו היא ירושלים, היקרה לכל יהודי באשר הוא יהודי? (כן, ירושלים יקרה ליהודים החילונים ולא לחרדים שאינם מכירים ביהדותם, אלא אם היא ממומנת בכספים של החילונים). אחוד ירושלים אאללק. על איזה אחוד חוגגים את יום ירושלים?? איני יודע. תסבירו לי יא מגלומנים.

 

[קפת]

בנתר-בוט יקירי

לאחר מחשבה מעמיקה (3.4 מטר) וארוכה (2.6 שניות) החלטתי לשרשר את עצמי להודעה שלך. האירועים, מתרחשים בירושלים, ומושאי האירוע - חרדים. NISM?

 

[נינטייב]

הכצעקתה?????

סורי בן-תרבות. לא אוהבת לחשוב בתבניות המקובעות. לפיכך אומר חד וחלק: על סמך תקופת כהונתו הקצרה עד כה, לופליאנסקי, החרדי, נציג המגזר החשוך עולה על קודמיו, כולל טדי קולק המיתולוגי, שזכה לקיתונות של שבחים, רובם שלא בצדק. סגנונו של לופליאנסקי, מתינות דיבורו, הבנתו העמוקה את מרקם החיים בעיר, חלוקת התפקידים המתוחכמת עם סגנו, כבר הפכו אותו ליקיר העיר בעיני. האיש, למי שלא יודע, ניהל את האגודה הוולונטארית החשובה בארץ, אגודת יד שרה. ביד שרה למי שלא יודע עוזרים לכל אחד. חרדים, ערבים, חילונים, וזקנים, צעירים ומזרחיים. זה היה עיקרון קדוש, כמו גם העיקרון שלא מפשפשים במעשיו של מי שבא לבקש עזרה. אני מניח שכישוריו הניהוליים המוכחים של לופוליאנסקי, בניגוד לכישוריו היחצ"ניים הלוקים בחסר, יעמדו לו גם בעת ניהול העירייה הענקית, המסואבת והמושחתת הזו, עיריה שצריכה לנהל את חיי היום יום באחת הערים המורכבות והקשות בעולם. אז מה לך כי תלין, בן תרבות? הפחידו אותנו שהוא יסגור את העיר, וראה זה פלא, העיר עולה כפורחת, לפחות בהיבט הבלייני שלה. כן, אני שונאת להשמע אפולוגטית, אך לכל המעוניין, יבוא נא לירושלים בערב, וימצא פעילות ערנית מאוד. אגב, יום ירושליים היא הזדמנות מצויינת. כאילו שכחו שמחצית מתושבי העיר מתכחשים ליום הזה, והמחצית השניה אדישה לו. אז מי חוגג את יום ירושלים? הכיפות הסרוגות, אנשי "מרכז הרב" ושאר מריעין בישין. אל יהא חלקי עימהם.

 

[בן תרבות]

כצעקתי - מי זו כצעקתה?

בוקר טוב נינט!. אין לי שום ספק, שאת צודקת יא גברת "טייב". אמרתי, כי ראש העיר הקודם העמיד אותו בפני העובדה. איני מתכחיש ואפילו אני מעריץ את תכונותיו האישיות של האיש "לופליאנסקי", אלהים יתן לו בריאות. (בכלל, לא רק ראש העיר כזה אציל ונדיב, אלא כל משפחתו, ודרך אגב יש לו אח "חילוני למהדרין", בזכות אביהם ז"ל). אלא מאי? יש שתי עיריות בירולשים, אחת לחרדים ואחת לחילונים. אביא לך מעשה שהיה. מעשה בשכנתי היקרה, אשר קבלה לשלם דמי ארנונה מכפי יכולתה. הלכה לעיריה לנסות לקבל איזו הנחה. חזרה משם מקללת את מר גורלה. ואני בדרכי לביתי, שמעתי אותה שמעתי אתת טרוניותיה. אמרתי לה: תתלבש כחרדית, ותגש עוד פעם לשם. ראי איזה פלא? אכן, קבלה הנחה משמעותית ביותר. (**אדהכי, עברה לשוק מחנה יהודה, הביאה לי 5 ק"ג של אריטשוקים, ביודעה כי אני "מגלומאן", על ארטישוקים טריים. דרך אגב, את הארטישוקים (בלועזית מדוברת - ח'רשף, ובערבית אילמת - ח'רשוף) יש לאכול אך ורק שלוקים במי מלח גס, וחצי לימון. כדי לחסוך באנרגיה, יש לשלוק אותם בסיר לחץ, להביא את הסיר עד כדי רתיחה בלבד, ולכבות. לתת להם להתרכך במי הרותחין שלהם כשעתיים לערך. יוצאים, אינם רכים כעיסה, ואינם קשים כקרש. כאשר פותחים את סיר הלחץ, יש לקרב את האף לאדים העולים מהסיר, לנשום עמוק ולא לשחרר מיד - סגולה טובה להצטננות. מסורת נקוטה בידי, מקדמת דנא, לאכול את הארטישוקים, עם לחם טרי. (דרך אגב, גם תפוזים אני רגיל לאכול עם לחם)**. יש לי עוד כמה וכמה דוגמאות. אך, אין טעם להוסיף, כוונתי ברורה. שתי עיריות יש בירושלים, ואין ירושלים מאוחדת. על זה, כתבתי מה שכתבתי. שבת שלום.

 

[בן תרבות]

בוט - מגפיים.

קפת - שרשרי, ילדונות. עם כל הבקורת שיש לי על החרדים, תמיד אדע להיות מאופק. משום שחצי ממשפחתי, נמנים על החרדים. מה עוד, שאני מתפרנס מהם, עלי להודות. עדיין, איני בסדר גודל של "אגד", למכור להם כרטיסי נכים, אך מכבד אותם, הרבה יותר ממה שהם מכבדים אותי. איני זורק אבן, מהבאר ממנה אני שותה. אף אלה בני עמי, לטוב ולרע. הבקורת הקשה ביותר שיש לי על החרדים, היא: במודע בוחרים לחיות בעניות, ואח"כ מתלוננים עלינו, שאין אנחנו תומכים בהם די. עדיין, המדינה חילונית בעלת אוריינטציה יהודית וטוב שכך. (החרדים דומים למוסלמים רק במקרה הזה, מן הסתם שתי האלהימיות שלהם, יושבות על כסאן ומלגלגות עליהם, עד כמה הם מאמינים במטיפים). מחיר הדלק עלה, ופרנסתי בנויה על הדלק, כמו חברת חשמל...בהבדל הגדול, שחברת חשמל, מוצצת את הדם של כלל בני ישראל, כדי לספק את כל ההטבות לעובדיה. דבר כזה, לא היה מתרחש בחברה החרדית.

 

[מועמר]

זה נכון

בידוע הוא שהחרדים לא מוצצים. זה החרדיות.

 

[גזר מציון]

יום פתח תקווה

יום האם ויום הקולורבי. ירושלים לא יקרה לליבי בכלל גם לא חיפה או סן פרנציסקו. יום ירושלים פירושו בסך הכל יותר פקקים מכרגיל. זה הכל. מתי כבר מחזירים את זה?

 

[בן תרבות]

כי מציון יצאו גזרים.

ציון יקירי, שבת שלום! עד כמה שזה ישמע לך מוזר, אין אף מקום בעולם יקר ללבי. מה שכן יקר ללבי, אלו החיים. במיוחד חיים עם מיצים של גזרים, תאווה לעיניים. (אומרים, כי הגזר בריא לעיניים. עובדה - השפנים אוכלים אותו בכמויות, ובאותה מידה מזדווגים בלי סוף...לואי עליך ועלי, עשירית מהם). שאלת מתי מחזירים? אין למי להחזיר. נוח לנו לומר כי ירושלים מאוחדת, אך מעשית, כלל וכלל לא. אני חי בתוך שלוש ירושלים. אחת - שלי, של בני עמך העמלים למחייתם. השניה - של החרדים הבטלנים (בספרות חז"ל, בטלנים - אלה העוסקים בתורה. כך, איני מתכוון לשלילה) השלישית - ירושלים של הערבים. ברשותך, אני מפנה אותך, לפורום נשואים ונשואות, פרסמתי שיר על ירושלים, אשר נכתב לפנע שני עשורים ויותר, לערך. כדאי לקרוא אותו. בברכת חג שמח בגבינת עזים מיושנת.

 

[גזר מציון]

כל מיני חבשים וסודנים

מסתובבים חפשי בירושלים, וזה די מפחיד לדעתי. אולי יחזירו את ירושלים לבריטים, הא? תאר לך אתה עולה דרך גינות סחרוב (מי לעזאזל היה סחרוב) ולוקח את הסיבוב ימינה ובום! אתה בלונדון. וכל הערבים בירושלים מתחבקים עם הערבים בלונדון, וכל היהודים בירושלים אוכלים קיטני-פאי כשר ממולא סושי מטופו, וכלניות בריטיות סובבות על החומות ותוקעות ונתקעות בשופר גדול. למה אפח'ד לא חשב על זה קודם. שבתשלום בנתרבות.