יום חלומי

[פרפרית מאוהת]

יום חלומי

היום הזה נרא לי כמו סתם חלום מידי, מושלם מידי מבישביל להיות מציאות. אבל אני זוכרת את היום בברור.. זה היה יום חם-חם מידי אפילו לעונה הזאת של השנה, אותו היום זכור לי כאלו היה אתמול ..וכנרא... לא אשכח אותו בקרוב. אני זוכרת שזו הייתה השעה האחרונה של יום הלימודים, היה לי שיעור ספורט, המורה החליטה שבשעיור הזה הכיתה שלי תרוץ, ואת..החלטת לחכות לי במשך השיעור-זה נרא לי מוזר כי לא היית קרובה אלי במיוחד, העובדה שאת מחכה לי בסוף מסלול הריצה נתנה לי את הכח והמוטיבציה לרוץ, בחיים לא רצתי מהר כל כך ,כאלו החיים שלי תלויים בריצה הזו, רציתי את כל המסלול -ידעתי שאת מחכה לי בסופו..את,נתת לי את הכח.. רציתי כבר להגיע אלייך. הגעתי ראשונה מהריצה אפילו החום הכבד שהיה מסביב לא עצר אותי אפילו לרגע, בסוף הריצה באתי ישר אלייך,הרגשתי גאה כל כך בעצמי ורציתי שגם את תהיי געה בי. היה צילצול, יום הלימודים נגמר..תכננו ללכת כל אחת לביתה, אבל אמרת שאת מעדיפה להשאר עוד קצת פה, הבנתי שזה היה רמז בשבילי..נשארתי איתך. הלכנו לשבת בדשא של איזה בניין לא רחוק מהבית ספר , ישבנו שם,דיברנו על שטויות סתם רק שיהיה על מה לדבר. אבל יותר הייתי מרוכזת בך בפנים שלך , הייתי שקוע בלחקור כל תו פנים שלך ולא במלים שיצאו לך מהפה .. שלווה כל כך ,עדינה כל כך, פשוט מושלמת. הבניין שנו ישבנו היה מול בית ספר יסודי..הילדים הקטנים שסיימו ללמוד יצאו ברעש מיום הלימודים שהיה להם.. אבל כל הרעש שהם עשו לא הפריעה לנו, הרגשנו בעולם ריק-רק אני ואת בכל העולם ויש בחיים לא יפריע לנו-לעולם. פתעום בלי שום סימן מוקדם-נישקת אותי.. הפרפרים שהרגשתי עדיין עותפים אותי כשאני חושבת על הנשיקה הזו, הרגשתי נבוכה, אבל המשכתי . זה היה כמו חלום-חלום שמתגשם. באיזשהו רגע-עצרת, אמרת שאת מצטערת..באממת שלא הבנתי על מה כי זה היה פשוט מדהים הסברתי לך שזה היה הדדי, אבל אמרת שאת מנשקת גרוע.. אז בדקתי עוד פעם-רק בישביל להוכיח לך שלא. נשארנו לשבת שם שעות, שמת את הראש שלך עלי ולא יכלתי להפסיק ללטף אותך... רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך..כבר הרבה זמן.. אבל ידעתי שלא תאמיני אני, שהייתי חברה שלך עוד מימי היסודי תמיד התעניינתי רק בבנים לא הראתי שום התעניינות בבנות קודם לכן, אבל זה היה כי פחדתי..כי התביישתי.. הסיפור הזה מעביר בי צמרמורת רק מלהזכר בו. היום הזה שנרא מושלם יותר מכל יום אחר לפניו כאלו נעלם מזכנורנך היום את כנרא אפילו לא זוכרת אותי.. אני מבינה אותך תמיד היינו מסובכות כשזה קשור לאהבה.. בסוף..אמרתי לךשאני אוהבת אותך אבל לא בטחת בי ולא האמנת, והחלטת לחתוך את הכל כשזה היה ברגע הכי יפה שלו. אנשים משתנים, דברים משתנים, אבל בישבילי היום הזה לעולם לא ישתנה. היום בו זכיתי באמת לאהבה ממך אפילו שזה לא נמשך הרבה.. זה קטע שכתב די מזמן.. ואיש עדיין לא ראה אותו.. אני חושבת שזה המקום הכי מתאים.. רק רציתי לשמועאת דעתכם..

 

[אילי לנצח]

הרגעים הטובים האלה..

למה הם פשוט לא יכולים להמשיך? אני חושבת שהסיפור ממש יפה.. הוא שמח ועצוב..והכל באותה נשימה.. בסוף די הצטערתי שזה מה שקרה. אבל אהבתי את הסיום שבוחר לקחת את הדברים הטובים ולא את הדברים הפחות טובים..בהצלחה בהמשך!

 

[פרפרית מאוהת]

תודה

הרבה זמן חשבתי שאולי הסוף הלא טוב הזה הוא סתם לחום אבל בסוף השלמתי עםזה שזה נגמר... והמשכתי הלאה..

 

[אילי לנצח]

להמשיך הלאה זה חשוב.

לא טוב להתפס לדברים שנגמרו.. אני מקווה שתמצאי את הבנאדם שיאהב אותך וישאר לצידך..

 

[פרפרית מאוהת]

עכשיוכבר יש

בנדם שאוהב אותי.. וזה באמת הכי חושב=)

 

[אילי לנצח]

אני ממש שמחה לשמוע!

 

[princhipeta]

../images/Emo9.gif

הסיפור שלך יפה ומרגש, המוטיבציה לרוץ בשיעורי ספורט העלתה לי חיוך... רק חבל שיש פה ושם שגיאות הקלדה. וסתם, בלי קשר לסיפור, הכינוי שלך זרק אותי לתקופה אחרת בחיים שלי. כבר הרבה זמן שלא שמעתי את צמד המילים הזה, וזה עשה לי משהו מיוחד להתקל בו שוב.

 

[מורן א]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

רגע של התמסרות, של אהבה שלמה שמובילה לרגעים אחרים, צבעונייים ומאושרים, חולף באותה המהירות שמגיע, כי חלקנו לא בטוחים, חלק חוששים או פשוט מפחדים לבטוח באחרים, בעצמם, ברגשות והתוצאה היא התנפצות. החוכמה היא לשרוד מעבר לרסיסים, לאסוף את השברים הפחות חדים לאחסן אותם בכיס ולשמור לימים אחרים כזכרונות מנצנצים של טוב שהיה. שמחה לשמוע שהזכרון עדיין מנצנץ בך למרות שאת במקום אחר.