יום השואה

[אשבל1]

יום השואה

יום קשה, בערב טכס, הכאב על 6 מיליון יהודים שניספו בשואה ביניהם משפחות סבא וסבתא שלי, לא נתפסת האכזריות של בני אנוש בני השטן.


נזכור את אחינו ואחיתינו, את בתי העיר ואת בתי הכפר ,
את רחובות העיירה שסאנו כנהרות
ואת הפונדק הבודד עלי אורח
את הישיש בקלסתר פניו
את האם בסודרה
את הנערה בצמותיה
את הטף
את אלפי קהילות ישראל על משפחות האדם
את כל עדת היהודים
אשר הוכרעה לטבח על אדמת אירופה מידי הכורת הנאצי
את האיש שזעק פתאום ובזעקתו מת .
את האשה שחבקה את תינוקה אל ליבה וזרועותיה צנחו
את התינוק שאצבעותיו מגששות אל פיטמת האם והיא כחולה וצוננת .
את הרגליים
את הרגליים שביקשו מפלט ולא היה מנוס עוד .
ואת שקפצו ידיהם לאגרוף
האגרוף שחפן את הברזל
הברזל שהיה לנשק החזון, היאוש והמרד
והם ברי הלבב
והם פקוחי העיניים
והם שהשליכו נפשם מנגד וידם קצרה מלהושיע .
נזכור את היום .
את היום בצהריו .
את השמש שעלתה על מוקד הדמים
את השמים שעמדו גבוהים ומחרישים
נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים .
יזכור החי את מתיו
כי הנה הם מנגד לנו
הנה ניבטות עיניים סביב סביב
ואל דומי, אל דומי לנו עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם .

http://www.youtube.com/watch?v=N8LOMB4yMKU

 

[mykal]

יום קשה, יום מעיק,

כשאמא שלי נפטרה, טענתי שהיא היתה הששה מיליון ואחד של היטלר.
אמא בוגרת 'אושויץ' שרדה את התופת, ושתקה.
לא ספרה מה עבר עליה, לא סיפרה כמה קשה היה לה.
רק תמיד בשעות זכרון, כמו במשפט אייכמן,
עיני התכלת שלה, הזדגגו, ודמעות של זהב זלגו, בלי לומר מילה--הבנו,
הלכנו על קצות האצבעות שלא להפריע לה להתיחד.

אמא גם כל השנים, התלוננה שאין לה כח.
וכשאמרנו, או אחרים אמרו--יהיה טוב, היא חייכה חיוך קטן ועדין ואמר,
כנראה שיהיה טוב, אבל אני כבר לא אזכה לו.

אז כן, אני דור שני לשואה, ומרגישה שהימים האלה--
נשארו עבורי חידה לא פתורה.
ובכל פעם בימי זכרון אני תוהה--הכיצד היה לה הכח, לגדל אותנו
אנשים שמחים ומאושרים, למרות הכאב הגדול שנשאה בליבה.

אז אני במיוחד זוכרת אותה--אוד מוצל. אמא יקרה.

 

[נועָה]

ריגשת אותי מאוד מייקל

אימא מיוחדת היתה לך,
ואת - בת מיוחדת.

איתך,
נועה

 

[מלכת הלבבות 8]

לזכור ולא לשכוח

כבת לניצולי שואה יום זה הוא יום לא קל לא רק לי אבל במיוחד

לאימי היקרה אשר איבדה את כל משפחתה ביום זה לי אישית

קשה מאוד ביום זה מאז היותי תלמידה לא מסוגלת לצפות בתוכניות

שמוקדשות ליום זה כי פשוט לא נתפס איך העולם שתק ואיפשר

את השמדתם של 6 מיליון יהודים הרעבתם למוות שליחתם לתאי הגזים

ולמרות שבנות הברית ידעו העולם המשיך בשתיקתו והיום אני רואה

את ניצולי השואה חיים מתחת לקו העוני מפשפשים בפחי זבל

מדוע המדינה לא דואגת לרווחתם? שלפחות מהזמן שנשאר להם

שיחיו בכבוד ובשלווה את הזמן הנותר להם

לזכר 6 מיליון שנרצחו בידי הצורר הנאצי

 

[עדיה222]

- MYKAL

מחבקת אותך, חיבוק גם לזכר אמא שלך שנפטרה מזמן ושעכשיו את משלימה
את הפרידה ממנה.

 

[mykal]

תודה

 

[עדיה222]

אשבל איזה טקסט!! - לא הכרתי אותו

הדבקתי את ההתחלה לתוך גוגל ועלה שכתבו אבא קובנר בשנות ה-1950.
תודה רבה

 

[אשבל1]

זהו "היזכור" של יום השואה.

 

[עדיה222]

כן כן,

על ידי החיפוש כבר נודע לי שהטקסט הוא אחד מנוסחי "יזכור" שנאמרים ביום השואה.
מעניין שמעולם לא פגשתיו, בכל בתי הספר וכל הטקסים. למה לא רצו בו המורים והמורות שלי? אולי בגלל אורכו? בגלל נאראטיב הסטורי מסויים שבו?