יום השואה-זכרון..

יום השואה-זכרון..

שכב"ג יקר, "שהר הזיכרון יזכור במקומי, זה תפקידו. שהגן לזכר יזכור, שהרחוב על שם יזכור, שהבניין הידוע יזכור, שבית התפילה על שם אלהים יזכור, שספר התורה המתגלגל יזכור, שהיזכור יזכור. שהדגלים יזכרו, התכריכים התבעוניים של ההיסטוריה, אשר הגופים שעטפו הפכו אבק. שהאבק יזכור. שהאשפה תזכור בשער. שהשליה תזכור. שחית השדה ועוף השמים יאכלו ויזכרו, שכולם יזכרו. כדי שאוכל לנוח" (יהודה עמיחי) ערב יום השואה, ושוב, כמו בכל שנה, כולנו מנסים להתמודד עם שאלות ישנות וחדשות, כאלו שנוצרו, וכאלו שהתחדדו. אני יודע שהרבה מכם הייתם בפולין בשנה האחרונה ובכלל, וההתמודדות חוזרת ונשנית עבורכם עם נושא הזכרון, היא נושא שדשתם בו בינכם לבין עצמכם... ובכל זאת, אנחנו כאן, בקהילה שלנו מנסים גם כן לעצב ולהתמודד עם היום הזה שאף פעם לא קל... נשמח לתובנות, תהיות, מחשבות, קטעים יפים שקראתם וריגשו אתכם, מה אתם חושבים על היום הזה, מה הוא עושה לכם, זכרון וכו'- מה שעולה לכם... תהיו בריאים ושבוע טוב לכולנו יאיר
 

Tiki Torch

New member
"לזכור ולא לשכוח"

עם הזמן זה נהיה בעצם המוטיב העיקרי שקשור לשואה וליום הזכרון לשואה ולגבורה. כביכול זה מה שהיום הזה אמור לסמל-זיכרו ואף קוראים ליום:יום הזיכרוןן,אבל זה לא בדיוק נכון. השואה אולי כבר מאחורינו אך הסיפור לא נגמר ב45 כשבעלות הברית ניצחו אלא הוא ממשיך עד היום. אי אפשר להסתפק בזכרון העבר ממרומי המאה ה-21 כי יש עוד מה לומר: ישנם עוד ניצולי שואה אשר סובלים עכשיו בצורה מאוד קיצונית:כ80 אלף ניצולי שואה חיים מתחת לקו העוני ללא חשמל ותרופות ופנסיה עלובה של 1400 שקל בחודש.ילד בן 16 אשר יעבוד באותו החודש היה מרוויח פי 2 מזה . שלא נשכח שברחבי העולם ישנם לא מעט גילויי אנטישמיות בעולם למרות המאבקים בהם ברחבי כל העולם בתכלס יש עדיין עוד המון אנשים שמתעבים יהודים והיו שמחים לפגוע בנו,ופוגעים בנו. ישנם עוד השפעות שהשואה הביאה שהם לא משהו שקרה לפני 60 שנה אלא משהו שקורה היום,עכשיו,פה והן לא ילכו לשום מקום בזמן הקרוב. כן-אנו מחוייבים לזכור את מעשי העבר אך אנו מחוייבים באותה מידה לדעת למה אנו זוכרים.אנו זוכרים בשביל לשנות בעיות זוועות כאלה היום ולמנוע מהיווצרות בעיות כאלה מחר ולא רק מחר בכל יום אחר שיבוא. יוני:)
 

noam tapuzy

New member
אחרי שחשבתי עוד ועוד על מה שעבר עלי

כל הזמן חזרתי ואני חוזר אל סיפור יעקוב "כי שריתה עם אלוהים ועם אנשים ותוכל" והבנתי כמה דברים.. אמא נתנה לי למסע שרשרת מגן דוד עם חי-עם ישראל חי. הייתה לי את הפרבילגיה והזכות האדירה לא רק להיכנס למחנות ההשמדה אלא גם לצאת מהם, עם ראש מורם מגן דוד וכיפה. הייתה לי הזכות האדירה לשמוע הסברים על איך הדברים מתנהלים במחנה, משהו שאף אסיר שהגיע לא קיבל. ופתאום הבנתי. אני הנקמה, אני הנקמה החיה שרודפת כל נאצי ונאצי באשר הוא, כי אני ישראל, אני עם ישראל. כי שריתי עם אלוהים ועם אנשים ואוכל
 
למעלה