יום העצמאות

[noa128]

יום העצמאות

החבר'ס הגדולים (עוד מעט 13 ועוד מעט 11) התחדשו היום בפלטות לשיניים. סבתא משלמת וסבתא בחרה את הרופא וסבתא בחרה רופא בת"א... אנחנו לא גרים בת"א. אוטובוס מליד הבית מוריד 2 מטר מהמרפאה (ברכבת מרכז), משו כמו חצי שעה נסיעה, קצת יותר אם יש פקקים. הודעתי לחבריה שהם כבר גדולים ואת הנסיעה פעם בחודש הם בהחלט יכולים לעשות לבדם באוטובוס, מה גם ששנינו עובדים בשעות אחה"צ שבהן נקבע התור. אמרתי אבל לב אמא קצת חושש והיום כשיצאו מהבית קצת רעד לי בבטן (שיהיו בסדר, שלא יטעו בתחנה ועוד כל מיני). בסוף נסעו, אמנם טעו (ירדו תחנה אחת לפני הזמן וצעדו קצת) אבל בסה"כ היה בסדר - הם שניים לא אחד לבד. הרופא שיישר לי את השיניים בגיל 14 היה גם הוא מת"א ואת הדרך (מאותה עיר) עשיתי אז לבדי באוטובוס. אבל אז זה אז והיום זה היום. באשר לתרומת העניין לחינוכם לעצמאות אין בי ספקות, רק הגיל.. מה אתם אומרים? נכון שהם כבר מספיק גדולים לנסוע לבד? ממתי זה "מספיק גדולים"? לדעתכם?

 

[פלגיה]

אצלי "מספיק גדולים" זה גיל 10

כלומר בגיל 10 זה הזמן שהורה מעלה בנקודה א', ומישהו אחר קולט את הילדים בנקודה ב' שהיא ברורה, מוגדרת היטב ומוכרת לילדים. היום הבת שלי בת 12 וחצי נסעה מבית הספר שלה, לתחנה המרכזית, וממנה באוטובוס נוסף למקום העבודה שלי. שם נפגשנו והלכנו לקניות. הפחד שמשהו ישתבש קיים תמיד, ואני החלטתי לקחת בחשבון שמשהו אכן ישתבש, אבל לשאול את עצמי מה הם יעשו במקרה שישתבש, ונראה לי שאם אפשר לסמוך על התושיה של הילד - אפשר לשלוח אותו. והיום - זה אמנם תקופה אחרת, אבל לא לשכוח שפעם לא היו טלפונים סלולריים.

 

[noa128]

גם היום אין (להם)

ואם כבר תושייה - בפעם הקודמת אמי העלתה אותם על רכבת וקבענו בתחנת רכבת מרכז (נסעתי לשם מהעבודה), בתחנה הם פספסו אותי. אני חיכיתי במקום אחד והם הלכו למקום אחר. פתאום אני שומעת את שמי בכריזה (קריזה כמו שהם קוראים לזה..) ואחרי רגע התקשרו אלי לנייד מהמשרד

והופיעו אחרי רגע בליווית שוטר חתיך שאליו ניגשו בתחנה... הפעם הדפסנו מפה מהאינטרנט, סימנו להם את מסלול האוטובוס והיכן לרדת והם הסתדרו..., זה שהם שניים זה מרגיע, אני מניחה שאם הייתה רק היא (הצעירה) או רק הוא, הייתי חושבת פעמיים....

 

[ציפי ג]

בתוך העיר הם נוסעים לבד בערך מגיל 8

מחוץ לעיר הם נוסעים לבד בערך מגיל 10.

 

[matal girl]

האמת - אין גיל למספיק גדולים

תמיד הם יהיו הקטנים שלנו הבת שלי בת ה-17 בילתה בחופש במסיבות אז נכון יש נסיעה מאורגנת אל המועדון וחזרה מתי? נוסעים ב-23 וחוזרים ב 6 בבוקר לישון לא ישנתי בלילות הללו. נראה גם כי הזמינות להשיגם בפלאפון הופכת את העניין למלחיץ יותר- אם יש פלאפון אז איך זה שלא עונים? בקיצור, לא פשוט אורלי

 

[Kalla]

בני יהיה בן 11

ואני עוד רחוקה מאוד מלתת לו לנסוע בתחבורה ציבורית. אך אני מרגישה שזה עניין סובייקטיבי.

 

[פלגיה]

אגב, לבן שלי נאלצתי לעשות זאת

ועשיתי בלב כבד ובלית ברירה, ובאופן חד פעמי לחלוטין. זה אינדיווידואלי לא רק לגבי ההורים, אלא גם לגבי כל ילד בנפרד.

 

[iris mom of two]

אם הם אחראיים הם מספיק גדולים

זה תלוי רק בהם. כל עוד שאת אומרת להם מה לעשות במקרה ו... ולמה לא לתת להם סלולרי אם הם על האוטובוס לבד? זה יכול לעזור לשקט הנפשי שלך. ולחשוב שבגיל הזה אני כבר הלכתי לים לבד

 

[צוציקגדול]

לתל'ביב לא בטוח שהייתי נותן אם

לא מכירים את הדרך אבל בעצם הם יותר גדולים מאצלנו. אתמול האמצעית (בת 9) לקחה את הקטנצי'ק מבית הבפר באוטובוס לבד. ובעצם לפני חודש התייעצתי אתכם על נסיעות למרינה מירושלים...

 

[noa128]

אותי שלחו בגיל 10 באוטובוס

לירושלים. עם מזוודה קטנה, באוטובוס שלקח לו 3 שעות להגיע.... גיל 9 אפילו לי, האמא הכי לא אחראית שאני מכירה - נראה קצת מוקדם.. אבל היא הסתדרה אז כל הכבוד לה, באמת.

 

[לאה_מ]

אצלי הבכור בן 12 והאמצעית בת 9

ואף אחד מהם עדיין לא נסע לבד באוטובוס. אני בגיל 6 או 7 הייתי נוסעת באוטובוס כל יום לסבתא שלי להתאמן על נגינה בפסנתר. אבל אלה היו באמת זמנים אחרים. אני חושבת שאם הבכור היה צריך לנסוע, הייתי מאפשרת לו. האמצעית עוד לא קרובה לבקש דבר כזה. וגם אצלי אין להם טלפונים סלולאריים.

 

[בזזזזזזז]

הגדולה שלי בת 12

ונסעה השבוע בפעם הראשונה יחד עם חבר לכתה, כיוון אחד בחזרה מבית הספר הביתה (עיין ערך הסעות שטרם נפתרו)). היתה אתי על הקו הרבה זמן(במיוחד ברגעים שכמעט עלו על האוטובוס בכיוון ההפוך...) וגם הרגיע אותי שהם היו יחד. האמצעית בת 8 ולא קרובה לזה בכלל.

 

[בזזזזזזז]

ודרך אגב - איך אתם מסתדרים עם

בעיות דחופות בגשר? למשל אם נקרעה או אבדה גומיה אחת? את בטוחה שלא יהיו ביקורים נוספים על אותו ביקור מתואם אחת לחודש?

 

[noa128]

אוי ../images/Emo7.gif בול על היבלת

על היבלת כי הבוקר התקשרה נסיכתי דומעת שהילדים בביה"ס יורדים לחייה. לשניהם יש פלטה נשלפת אחת מלמעלה ואחת נשלפת מלמטה והיום היום הראשון עם הפלאטות בבי"ס, הם עוד לא רגילים וכשהם מדברים זה מאד בולט ש"יש משהו בפה"..., השנה הם גם לא באותו בי"ס, הוא כבר בחטיבה אז היא נאלצת להתמודד בעצמה עם מכשפות הכיתה, בלי האח הנערץ לצידה. אם יהיה בלתי צפוי נסתדר עם הבלתי צפוי, לגומיות והברזלים נגיע אינשאללה בעוד 10 חודשים.

 

[בזזזזזזז]

המחנכת של בתי המציאה

את "חבורת פלטה בלטה" וכל ילד בכתה ש"קיבל" את המתנה הורשה להצטרף. תסבירי לנסיכה שכווולם (טוב לפחות הרבה מהם) יגיעו לשלב - היא פשוט לפניהם.

 

[לורליי43]

לפעמים הצורך מכתיב את הבגרות../images/Emo13.gif

ותלוי גם ביכולת האילתור של הילד. הבת הגדולה נסעה לחוג באוטובוס בכיתה ד' (ואני החזרתי אותה). זה היה אוטובוס שבשעה היעודה עלו עליו כמה ילדים מהחוג, בתחנות שונות.