שלומי הומאופתיה
New member
יום הכיפורים
יום הכיפורים דיברנו בשבוע שעבר על ראש השנה ועכשיו נעבור לאירוע הקוסמי הבא והחשוב לא פחות, אשר לצערי מובן ונתפס בצורה מעט מוטעית. בואו נחרוג לרגע קט מההבנה כי יום הכיפורים הוא יום של צום, סליחות וחתימות, וננסה להבין את יום זה בצורה עמוקה יותר עם נגיעה לקבלה וכמובן איך לא להומאופתיה. ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק כ"ו וממשיך: "אך בעשור לחודש שביעי זה, יום הכיפורים הוא, מקרא קודש יהיה לכם, ועיניתם את נפשותיכם והקרבתם אישה לה´. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, כי יום הכיפורים הוא, לכפר עליכם לפני ה´ אלוהיכם. כי כל נפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה – ונכרתה מעמיה. וכל נפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה, והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה. כל מלאכה לא תעשו, חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבתיכם. שבת שבתון הוא לכם,ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, מערב ועד ערב תשבתו שבתכם". זוהי בעצם תמצית יום הכיפורים כפי שאנו מכירים. קיימים היבטים ומשמעויות נוספות ונרחבות ליום זה אך מאז חורבן הבית דברים אלו "אבדו" ואיבדו את ה"צבע" המיוחד של יום זה. המקובלים ידעו ויודעים כי יום הכיפורים הוא מעבר ליום של חשבון נפש, צום ותענית הגוף, הוא יותר מאשר יום של תפילה ומחילה. נשאלת השאלה מדוע נבחר דווקא יום זה לקדוש ביותר בשנה? מהו בעצם מקור השם "כיפור"? כפי שנכתב כבר כאן בעבר, מועדי ישראל אינם רק חגים במובן הרגיל של המילה, במועדים אלו מתרחשים ומתגלים כוחות קוסמיים. מדוע אנחנו עוסקים בכוחות קוסמיים ובחוקי היקום? זאת מסיבה אחת בלבד: אנחנו מעניינים להפסיק את הסבל של האנושות כולה אשר נמשכת שנה אחר שנה, סבל שגורם לנו לשאול מידי פעם ופעם.."איפה באמת נמצא ואם בכלל הקב"ה?" יום הכיפורים נחשב לפי המקובלים לספירת הבינה. מהי בעצם אותה ספירת בינה? "מודעות". מודעות של בינה, בלי לפרט יותר מידי כרגע, בינה היא המקום שבו שום דבר הוא אינו בגדר אשליה. אשליה שייכת לתחום של ההכרה המודעת, תחום השכל והחושים הגשמיים, התחום של ספירת מלכות. בינה ומלכות הם שני היבטים משלימים של הרצון לקבל, יש לחברן ביחד לצורך קבלת שלמות. יש בניהם הבדל גדול ובסיסי אחד, ספירת המלכות מכילה את עץ הדעת טוב ורע. כאשר אנו דנים על בינה, אנו מדברים על אדם שאין בו שמץ של רע, האדם מחובר לעץ החיים, אדם שכול כולו אהבת אמת. יום הכיפורים קרוי כך כי ביום זה עלינו לחבר ולשלב את שני היבטים אלו. אין רע ופסול ברצון לקבל, אך כאשר אנו רוצים רק לקבל, זוהי מודעות של מלכות, המודעות שלצערנו נמצאים בה רוב האנשים. אותם אלו אשר אומרים "אבל.. זהו העולם המציאותי והאמיתי". תתפלאו אך קיים גם עולם אחר שכל זאת לא קיים שם. בעולם זה האדם הרוחני אינו עסוק ואינו מעורב בשנאה, כפי שכתב האר"י הקדוש: "כל מי ששונא הוא ערב רב". אנו דור של שנאת חינם, דור שמביא לחורבן ואובדן הסדר בארצנו וביקום כולו. אנו צריכים להבין כי ביום הכיפורים אנחנו יכולים להתחבר לאותה "בינה קוסמית". מהי בעצם אותה "בינה קוסמית"? לאחר ראש השנה ובמשך עשרה ימים אנו מנסים להיטהר, להיטהר מאותה אנרגיה שלילית של המלכות וביום העשירי אנחנו מצליחים ומתקשרים ישירות לבינה, ביום זה אנחנו יכולים להיטען באותה האנרגיה של הרצון לקבל על מנת לתת. כאשר המשמעות של יום הכיפורים ידועה לנו נוכל להמשיך ולהתקדם הלאה. חשוב לזכור ולהדגיש כי בכדי להשיג את אותו קשר קוסמי עם הבינה הקוסמית אנחנו חייבים לזכור את "ואהבת לרעך כמוך". למעשה, למרות שאנו יודעים ומתייחסים ליום הכיפורים כיום של תענית, אם נשאר אדם אחד אשר גרמנו לו עוול, אם נשאר ולו רק אדם אחד שעדיין שונא, אם אנו לא יכולים להתפייס ולהשלים (מהמילה שלמות)... למרות שהקב"ה סולח ומוחל הוא אינו יכול ואינו רשאי לנטרל את אותה השליליות שבין האדם לחברו. המחילה חייבת לבוא מהקורבן עצמו. אחת הדרכים הקלות יותר יחסית לביטול הרצון לקבל לעצמנו בלבד, הוא לשבת לרגע בשקט ולחשוב, לחשוב על הצער אשר גרמנו לאחר. יש לקחת אחריות ולהחליט מהשורש להימנע מלעשות כך בעתיד. ברגע שהחלטנו כך, יש לנו רמת מודעות אחרת, אנרגיה אחרת. יש לזכור כי כל האיסורים,וההגבלות אשר אנו מצווים עליהם בתורה מטרתם היא אחת – לתת לנו ערוצי תקשורת נוחים וקלים להתחבר לבינה. להיות לא רק רגע לפני שפגענו במישהו, אלא הרבה הרבה לפני זה. בואו לרגע אחד נעצור, אין כאן עניין או נושא של דת או חזרה בתשובה, יש כאן נושא מאד פשוט, להיות אנשים יותר טובים, לא לפגוע באחרים, לעשות מעשים טובים, לגרום לחיוך ולשמחה לכל מי שסובב אותנו, בין אם אנו מכירים או לאו. תנסו פעם אחת, תחוו את החוויה ותתמכרו... אני ניסיתי. מאחל לכולנו שנה טובה, גמר חתימה טובה שנה ללא מלחמות, ללא הרוגים וללא פצועים. שנה של אהבת אמת ואור שלכם שלומי - הומאופתיה קלאסית.
יום הכיפורים דיברנו בשבוע שעבר על ראש השנה ועכשיו נעבור לאירוע הקוסמי הבא והחשוב לא פחות, אשר לצערי מובן ונתפס בצורה מעט מוטעית. בואו נחרוג לרגע קט מההבנה כי יום הכיפורים הוא יום של צום, סליחות וחתימות, וננסה להבין את יום זה בצורה עמוקה יותר עם נגיעה לקבלה וכמובן איך לא להומאופתיה. ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק כ"ו וממשיך: "אך בעשור לחודש שביעי זה, יום הכיפורים הוא, מקרא קודש יהיה לכם, ועיניתם את נפשותיכם והקרבתם אישה לה´. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, כי יום הכיפורים הוא, לכפר עליכם לפני ה´ אלוהיכם. כי כל נפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה – ונכרתה מעמיה. וכל נפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה, והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה. כל מלאכה לא תעשו, חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבתיכם. שבת שבתון הוא לכם,ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, מערב ועד ערב תשבתו שבתכם". זוהי בעצם תמצית יום הכיפורים כפי שאנו מכירים. קיימים היבטים ומשמעויות נוספות ונרחבות ליום זה אך מאז חורבן הבית דברים אלו "אבדו" ואיבדו את ה"צבע" המיוחד של יום זה. המקובלים ידעו ויודעים כי יום הכיפורים הוא מעבר ליום של חשבון נפש, צום ותענית הגוף, הוא יותר מאשר יום של תפילה ומחילה. נשאלת השאלה מדוע נבחר דווקא יום זה לקדוש ביותר בשנה? מהו בעצם מקור השם "כיפור"? כפי שנכתב כבר כאן בעבר, מועדי ישראל אינם רק חגים במובן הרגיל של המילה, במועדים אלו מתרחשים ומתגלים כוחות קוסמיים. מדוע אנחנו עוסקים בכוחות קוסמיים ובחוקי היקום? זאת מסיבה אחת בלבד: אנחנו מעניינים להפסיק את הסבל של האנושות כולה אשר נמשכת שנה אחר שנה, סבל שגורם לנו לשאול מידי פעם ופעם.."איפה באמת נמצא ואם בכלל הקב"ה?" יום הכיפורים נחשב לפי המקובלים לספירת הבינה. מהי בעצם אותה ספירת בינה? "מודעות". מודעות של בינה, בלי לפרט יותר מידי כרגע, בינה היא המקום שבו שום דבר הוא אינו בגדר אשליה. אשליה שייכת לתחום של ההכרה המודעת, תחום השכל והחושים הגשמיים, התחום של ספירת מלכות. בינה ומלכות הם שני היבטים משלימים של הרצון לקבל, יש לחברן ביחד לצורך קבלת שלמות. יש בניהם הבדל גדול ובסיסי אחד, ספירת המלכות מכילה את עץ הדעת טוב ורע. כאשר אנו דנים על בינה, אנו מדברים על אדם שאין בו שמץ של רע, האדם מחובר לעץ החיים, אדם שכול כולו אהבת אמת. יום הכיפורים קרוי כך כי ביום זה עלינו לחבר ולשלב את שני היבטים אלו. אין רע ופסול ברצון לקבל, אך כאשר אנו רוצים רק לקבל, זוהי מודעות של מלכות, המודעות שלצערנו נמצאים בה רוב האנשים. אותם אלו אשר אומרים "אבל.. זהו העולם המציאותי והאמיתי". תתפלאו אך קיים גם עולם אחר שכל זאת לא קיים שם. בעולם זה האדם הרוחני אינו עסוק ואינו מעורב בשנאה, כפי שכתב האר"י הקדוש: "כל מי ששונא הוא ערב רב". אנו דור של שנאת חינם, דור שמביא לחורבן ואובדן הסדר בארצנו וביקום כולו. אנו צריכים להבין כי ביום הכיפורים אנחנו יכולים להתחבר לאותה "בינה קוסמית". מהי בעצם אותה "בינה קוסמית"? לאחר ראש השנה ובמשך עשרה ימים אנו מנסים להיטהר, להיטהר מאותה אנרגיה שלילית של המלכות וביום העשירי אנחנו מצליחים ומתקשרים ישירות לבינה, ביום זה אנחנו יכולים להיטען באותה האנרגיה של הרצון לקבל על מנת לתת. כאשר המשמעות של יום הכיפורים ידועה לנו נוכל להמשיך ולהתקדם הלאה. חשוב לזכור ולהדגיש כי בכדי להשיג את אותו קשר קוסמי עם הבינה הקוסמית אנחנו חייבים לזכור את "ואהבת לרעך כמוך". למעשה, למרות שאנו יודעים ומתייחסים ליום הכיפורים כיום של תענית, אם נשאר אדם אחד אשר גרמנו לו עוול, אם נשאר ולו רק אדם אחד שעדיין שונא, אם אנו לא יכולים להתפייס ולהשלים (מהמילה שלמות)... למרות שהקב"ה סולח ומוחל הוא אינו יכול ואינו רשאי לנטרל את אותה השליליות שבין האדם לחברו. המחילה חייבת לבוא מהקורבן עצמו. אחת הדרכים הקלות יותר יחסית לביטול הרצון לקבל לעצמנו בלבד, הוא לשבת לרגע בשקט ולחשוב, לחשוב על הצער אשר גרמנו לאחר. יש לקחת אחריות ולהחליט מהשורש להימנע מלעשות כך בעתיד. ברגע שהחלטנו כך, יש לנו רמת מודעות אחרת, אנרגיה אחרת. יש לזכור כי כל האיסורים,וההגבלות אשר אנו מצווים עליהם בתורה מטרתם היא אחת – לתת לנו ערוצי תקשורת נוחים וקלים להתחבר לבינה. להיות לא רק רגע לפני שפגענו במישהו, אלא הרבה הרבה לפני זה. בואו לרגע אחד נעצור, אין כאן עניין או נושא של דת או חזרה בתשובה, יש כאן נושא מאד פשוט, להיות אנשים יותר טובים, לא לפגוע באחרים, לעשות מעשים טובים, לגרום לחיוך ולשמחה לכל מי שסובב אותנו, בין אם אנו מכירים או לאו. תנסו פעם אחת, תחוו את החוויה ותתמכרו... אני ניסיתי. מאחל לכולנו שנה טובה, גמר חתימה טובה שנה ללא מלחמות, ללא הרוגים וללא פצועים. שנה של אהבת אמת ואור שלכם שלומי - הומאופתיה קלאסית.
