יום הזיכרון

[tuty fruty]

יום הזיכרון

הצפירה כל כך זורמת כל כך כואבת.. והדמעות זולגות בלי די... ואחר כך שיר ועוד שיר ואני? עדיין בוכה.. אחר כך קטע קריאה מאם שקולה ואני מקשיבה למילים והדמעות כתגובה זולגות... ואחר כך התקווה אני בגרון חנוק מנסה לשיר אבל הפעם זה אחרת אני מבינה מה המילים אומרות מה המשמעות שלהם הם כל כך מתאימות לי עכשיו ואני אומרת לעצמי למרות שאני לא יכולה לשיר לא כי אני בוכה כי אני חנוקה והקול לא יוצא אני מנסה בלי קול עם קול מה שיוצא לשיר את השיר הזה שפתאום אני כל כך מאמינה בשיר הזה במילים האלו כי אני מבינה אותם וזה לא פתאום עוד סתם שיר או סתם המנון זה משהו שמעכשיו התחלתי להאמין בו להאחז בו... ועכשיו יותר מתמיד מהיום זה בשבילי ישראלי... להאמין בהמנון של המדינה שלי... רק רציתי לשתף במה שהרגשתי זה מעין פורקן אישי שלי לאחר הטקס..

 

[kedeman]

צוואה?

מכאיב לי לשמוע תמיד מה הצוואה של כל אלו שמתו מה הם היו רוצים שנעשה בעיקר כי אצל כל דובר הצוואה הזו היא שונה ואצל כל דובר ניתן לשמוע את דעתו המבוססת (וכמובן הלחלוטין נכונה) מכאיב לי שצריך להכניס לתוך הטקסים האלו את הפוליטיקה. אי אפשר לוותר על החלק המגעיל הזה? לא אכפת לי שהחבורת זמר לא באמת שרה (לפחות השנה שמו להם כבלים למיקרופונים אז זה נראה כאילו) לא אכפת לי שאני מסוגל להכיר את הטקס הזה כבר כמעט בע"פ - כי כל שנה השינויים בו כל כך מינוריים. באזור של ויתקין להרגשתי זה טקס מאוד מרגש - לא בגלל התוכן שלו. בגלל שבאמת למשך חצי שעה של טקס יש מן אחידות כזאת. כולם באים - ילדים קטנים על כתפי ההורים שעומדים כמה צעדים מהסבתא שיושבת על הכיסאות. וקהל גדול - מאוד! רק שמץ הפוליטיקה שתמיד נכנס לתוך אחד מהנאומים תמיד צובט לי.

 

[נ ו ם]

אצלנו דווקא לא פוליטי

לא ששמתי לב. אבל יותר מד ממלכתי. ברר ילד אחד, אח של בן, הקריא קטע על אח שמת במלחמה. זה ממש עשה לי צמרמורת אוף! קצת טאקט! אח שלך בצבא... הוא עוד לא מת תודה לאל. בררר.

 

[kedeman]

גם אצלנו הרוב לא פוליטי

אבל תמיד מגיע איזה נאום אחד בין כל הקטעי קריאה או שתמיד מישהו חייב להזכיר ש"הצוואה שלהם היא....." (לנקום את דמם, לגאול את הארץ, להלחם בשמם, להשכין שלום על הארץ, לדאוג שלא יהיו עוד מתים, לדאוג שלא יהיו עוד מלחמות וכך הלאה לפי דעותיו של המדבר)

 

[נ ו ם]

מה פוליטי בלדאוג שלא יהיו עוד מתים?

 

[kedeman]

זה לא פוליטי

אבל בד"כ זה בא בהקשר כלשהו לא תמיד אמרתי שרוב הקטעים לא מפריעים לי אבל מה שמגיע ביום הזה כן לפוליטיקה כן מפריע לי (אז הגזמתי טיפה בדוגמה)

 

[ה טמבל]

הטמבל מרכין ראש לזכרם של

הנופלים במערכות ישראל. 21,781 מספרם

 

[S a l i t]

לזכרם של הנפגעים../images/Emo16.gif../images/Emo104.gif../images/Emo16.gif../images/Emo104.gif

 

[ויינר הקטנה]

מה שכתבת

זה בדיוק מה שהרגשתי בזמן הצפירה.. בזמן הטקס.. המילים של השירים וקטעי הקריאה.. לא יכולתי להוציא את זה טוב יותר.. למען האמת כשהתחלתי לקרוא את זה זה נראה כמו קטע קריאה שיכול מאוד להתאים.. אז לא הייתי בטוחה.. בכל אופן תרגישי טוב!

 

[גילי מעמק חפר]

להאמין בהמנון של המדינה.. אני

מסכימה איתך (אחת הסיבות שבגללה נורא כעסתי כשבטקס היום בבית העלמין בחולון לא שרו את "התקוה".. למה שיעשו כזה דבר?) . למעשה- החלק בטקס בכפר, אתמול בערב, של ההמנון היה החלק שבו הרגשתי הכי מאופסת והכי יציבה בכל הטקס. היה כאן טקס קשה.. עצוב. אי אפשר להאמין.. בכזו מדינה קטנה, כ"כ הרבה הלכו. בכזה מושב קטן, לא כזה ותיק- 13 בנים נפלו.. שניים מהם (בעצם השניים היחידים מבין ה-13 שזכיתי להכיר) נהרגו בשנתיים האחרונות. קצת קנה מידה.. תראו לאן הגענו. נראה לי נורא לא הגיוני פתאום לחגוג הלילה. מוזר.. יום טוב.

 

[tuty fruty]

אצלנו בטקס...

בביצפר היסודי שכל שנה אנחנו הולכים אליו לטקס אז היה את התקווה וגם בערב אתמול אבל בבית העלמין משום מה לא היה וכן זה היה לי מוזר אפילו מאוד!!!

 

[גילי מעמק חפר]

מוזר מאוד..

 

[Hadas B]

הנה קטע למאמר במאמרים

מאיר ויזלטיר שנתיים לפני החורבן לא קראו לחורבן חורבן; שנתיים לפני השואה לא היה לה שם. מה היתה המילה חורבן שנתיים לפני החורבן? מילה לתאר דבר לא טוב, שהלואי שלא יבוא. מה היתה המילה שואה שנתיים לפני השואה? היא היתה מילה לרעש גדול, משהו עם המולה.