יום הולדת

[גיגוב]

יום הולדת

איזה יום... היום יום הולדתו ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי חגגנו לו במסעדה שאהב, אבל האוכל נתקע לי בגרון. מחר אנחנו עושים הזכרה אמנם זה 11 חודש אבל אני מקשרת את הכל יחד יום הולדת וכמעט שנה. שיעבור כבר............... כתבתי, בחרתי שירים מתאימים מקווה שיבואו כאלה שאהבנו.וכמובן המשפחה . היום הבנות וניר בני עטפו אותי וזה היה טוב וקשה. מקווה שאעבור את המחר בשלום.יודעים מה אני עושה כשקשה מנקה את הבית אבל היום גם זה לא עזר. בינתיים לא מוצאת מנוח. מצפה לימים טובים יעל

 

[Meri היחידה]

גיגוב...לקראת האזכרה

וביום עצמו יש מן מתח שיעבור כבר היום הקשה.התכנסות פנימית במחשבות וזכרונות שעולים על ימים אחרים.על מה שהשתנה.ולמה זה קרה .......בהחלט לא קל. לא ציינתי /חגגתי ימי הולדת ונישואים...האמת? לא מצאתי טעם לכך. מאחלת לך ולכולנו רק ימים טובים

 

[ציפי אליתים]

באמת מה עושים?

גם אנו האינו אמורים לחגוג את יום ההולדת ה50 של בעלי ב1/6 מה נעשה איך נעבור את זה .ספרו מנסיונכם מה אתם עשיתם. אולי נעלה לקברו ונחגוג לו יום הולדת.

 

[yamkachol]

אני לא מסוגל

לחגוג לה יום הולדת. היא מתה לי, מתה לנו. היא איננה - וכ"כ חסרה. חסרה לי . חסרה לילדים. זה כ"כ כואב כשחושב על זה כך. הכאב גדול ונורא. איזה חור גדול יש לנו בחיים בלעדיה... אנו אומרים שזה יום הולדתה. ושמתה שבועיים אח"כ...

 

[BennyKa]

האירוע עוד עתיד - נשאה לי שאוותר

במקרה שלנו זה יוצא שבועיים אחרי יום השנה. נראה לי שאוותר פשוט אוותר, אין סיבה לשמוח, אין מה לחגוג ובכול מקרה אין סיבה מיוחדת להתאבל דוקא ביום זה אז בטוח שיהיו מחשבות וזכרונות אבל לא טכסים בני

 

[BennyKa]

נראה שאוותר

 

[נסיכת הכוכב]

כל כך מבינה אותך ../images/Emo24.gif

ניגוב יקרה צריך להשלים עם מה שנעשה לא ישוב ולמען החיים לשמוח שהם היו בחינו שחלקת איתו שנים יפות כל כך , והמשפחה היפה שבניתם שהיא פרי האהבה שלכם ולהתחזק מהאהבה שהם עוטפים אותך , וגם אני שולחת לך ים של אהבה וחיבוק ענקי תשמעי חמודה שלי אני עוברת דברים דומים אבל אצלי זה עם אמי היקרה הקשר שלי עם אמי היה מיוחד, היא היתה שותפה לחיים החברה הכי טובה שלי שנה שעברה הייתי אמורה לעבור ניתוח הסרת גידול סרטני מהשד התקשקשו עם הזמן בבית החולים בקשוו אישורים מ7 רופאחים כדי לנתח ואז בסוף קבעו תאריך מהרגע לרגע בהתראה של יומיים זה יצא בדיוק ביום ההולדת של אמי שאם הייתה שורדת היתה בת 80 ולי היו תוכניות לחגוג איתה את יום ההולדת אבל לצערי לא האריכה ימים ביום הניתוח ירדתי לבד עם הסינטר לחדר הניתוח מחוברת עם האנלציה ליד כל המיטות בהמתנה עמדו משפחה ואני לבד , תמיד אמא היתה לידי במצבים הללו, אמי חסרה לי מאד השתדלתי לא לבכות אבל הדמעות ירדו , אז אשה אחת נגשה נצנה לחי ממחלטת ניייר ואחלה לי בהצלחה בניתוח (ידעתי שהמלאכית שלי שומרת עלי ,שיש לי נציגה בשמים שמחוברת ודואגת לי (זה היה בשנת האבל הראשונה , וכל לילה אמא היתה איתי, שנאבקתי על חיי שלי עד יום הכיפור השנה , היא בקשה שארגן לה מקום לישון לידי היא רוצה לנוח ואז בקשתי שיעשו לה אשכבה בבית הכנסת , מאז היא לא באה יותר ) שיצאתי מהניתוח היה קשה מאד לנשום , בהתאוששות ראיתי את אחי ודודתי שחיכו לי אחי נשאר איתי עוד מעט , ודודתי הלכה להלוויה שהיתה חייבת ללכת , בקשתי עזרה מאישה אחרת בחדר דודתי חזרה מאוחר יותר עזרה לי לקום מהמיטה הרטובה כולה , הלבישה אותי בגדים יבשים והייתה איתי עד הערב , אבל זה לא בשבילה וראיתי כמה קשה לה , אז לא דברתי על זה שהיום למעשה זה יום ההולדת 80 של אמי , ראיתי כמה קשה היה להם לראות אותי ככה אני כרותבת לך ונחנקת מהדמעות, כי אמא שלי היתה החיים שלי , בגללה הייתי ללביאה ומיום שהיא נפטרה נחלשתי מאד המסיכה ירדה , והעדינות הרכות הכל יצא החוצה ואז אני יותר פגיעה ופחות מסוגלת להתמודד עם מצבים קשים .