יום הולדת שמח?
מכירים את ההרגשה הזו שכל העולם פשוט נגדכם? אין לי מילה יותר טובה בשביל לתאר את ההרגשה הזו. פשוט קמתי היום בבוקר עם הרגשה שנמשכה כבר מיום חמישי בערב, מיום ההולדת שלי שהיה אמור להיות היום הכי שמח שלי בשנה ו-וואלה, היו ימים הרבה יותר שמחים וטובים ממנו. מיום חמישי בערב פשוט הרגשתי שאין לי שום תכלית ומטרה בעולם הזה ואני צריכה פשוט לברוח למקום אחר. להתרחק מכל דבר מוכר ובמיוחד מהחברים שלי. "חברים"... עם חברים כאלה... מי צריך אויבים? האמת נגלתה לי לגבי מי הם החברים האמיתיים שלי. חברים אמיתיים. הם כל כך מעטים ואלו שחשבתי שהם החברים הבאמת אמיתיים שלי כל כך אכזבו אותי... אחת- מאוד מקנאה בי, השני רוצה להשיג אותי ויודע שאין לו סיכוי אז הוא משתמש באסטרטגיות הפוכות ומכאיבות והשאר? לא יודעת. עדיין צעירה מדי. רוצה לברוח מכאן, ללכת למקום שאף אחד לא יכיר אותי, לשנות את עצמי מקצה לקצה. להפסיק להיות כל כך נחמדה ומתחשבת, להיות קצת יותר מניאקית, ביצ'ית, לשמור על דיסטנס מטורף מאנשים... ניצלו אותי. אני פתאום מרגישה גועל מטורף מכל האנשים האלה שעד עכשיו סמכתי עליהם וחשבתי שהם באמת אלה לשעת צרה. כמה עצוב שהתחוור לי שהם לא. ואני רק רוצה לומר לאותם אנשים שבטוח לא יקראו את זה ויודעים מי הם: תודה. אתם חארות. תפנימו את זה. והלוואי ויכולתי לנתק איתכם קשר... כמה חבל שזה כל כך בלתי אפשרי... או שזה אפשרי אבל אני פשוט בנאדם טוב מדי בשביל לעשות לכם את זה... אני לא כמוכם- אני חושבת על אחרים יותר משאני חושבת על עצמי. תודה. אה, ותודה על יומולדת שמח... בזכותכם התחלתי שנה חדשה ומאוד מאושרת בחיי. ואני צינית.
מכירים את ההרגשה הזו שכל העולם פשוט נגדכם? אין לי מילה יותר טובה בשביל לתאר את ההרגשה הזו. פשוט קמתי היום בבוקר עם הרגשה שנמשכה כבר מיום חמישי בערב, מיום ההולדת שלי שהיה אמור להיות היום הכי שמח שלי בשנה ו-וואלה, היו ימים הרבה יותר שמחים וטובים ממנו. מיום חמישי בערב פשוט הרגשתי שאין לי שום תכלית ומטרה בעולם הזה ואני צריכה פשוט לברוח למקום אחר. להתרחק מכל דבר מוכר ובמיוחד מהחברים שלי. "חברים"... עם חברים כאלה... מי צריך אויבים? האמת נגלתה לי לגבי מי הם החברים האמיתיים שלי. חברים אמיתיים. הם כל כך מעטים ואלו שחשבתי שהם החברים הבאמת אמיתיים שלי כל כך אכזבו אותי... אחת- מאוד מקנאה בי, השני רוצה להשיג אותי ויודע שאין לו סיכוי אז הוא משתמש באסטרטגיות הפוכות ומכאיבות והשאר? לא יודעת. עדיין צעירה מדי. רוצה לברוח מכאן, ללכת למקום שאף אחד לא יכיר אותי, לשנות את עצמי מקצה לקצה. להפסיק להיות כל כך נחמדה ומתחשבת, להיות קצת יותר מניאקית, ביצ'ית, לשמור על דיסטנס מטורף מאנשים... ניצלו אותי. אני פתאום מרגישה גועל מטורף מכל האנשים האלה שעד עכשיו סמכתי עליהם וחשבתי שהם באמת אלה לשעת צרה. כמה עצוב שהתחוור לי שהם לא. ואני רק רוצה לומר לאותם אנשים שבטוח לא יקראו את זה ויודעים מי הם: תודה. אתם חארות. תפנימו את זה. והלוואי ויכולתי לנתק איתכם קשר... כמה חבל שזה כל כך בלתי אפשרי... או שזה אפשרי אבל אני פשוט בנאדם טוב מדי בשביל לעשות לכם את זה... אני לא כמוכם- אני חושבת על אחרים יותר משאני חושבת על עצמי. תודה. אה, ותודה על יומולדת שמח... בזכותכם התחלתי שנה חדשה ומאוד מאושרת בחיי. ואני צינית.
