יום הולדת לאמא
בת 76 היום. נסענו אתמול בהרכב מלא ויותר - אני ובני, אחותי ובנותיה ובת דוד של אמא, אישה מופלאה בת 81, אופטימית נצחית וחריפה כמו פלפל שאטי. אמא, כאמור, בת 76, אבל כשדיברנו איתה בחודש האחרון על יומולדתה הקרב ובא, היא הכריזה שהיא מאד זקנה, בת 100. אז שיהיה. חגגנו לה 100. היו מתנות, וארוחה חגיגית (אמא לא אכלה כלום - כמעט ולא אוכלת בזמן האחרון, מתלוננת על כאבי בטן - שלא קיימים, לדעתי, וחושבת שהיא שמנה מדי למרות שירדה כחמישה קילו בזמן האחרון) ועוגת יומולדת עם נרות שאחותי ואני עזרנו לאמא לכבות. שרנו כולנו "היום יום הולדת", אבל בסוף, כשצריך לשיר "שתזכי לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה" לא שרתי. ואחותי והבת דודה, שכן שרו, התחילו לבכות.... כי כולנו חשבנו (והבת דוד אפילו אמרה) שאולי, אולי, יהיה לטובתה של אמא שלא "תזכה" . לא תמיד אריכות ימים היא ברכה. הבן הבכור נשאר בבית סבתו לעניניו, ודווח על מצברוח טוב כל סוף השבוע... וכך היה גם בשיחת הטלפון היומית שלי. כך שאפילו אם היא לא זוכרת מה בדיוק היה, ומי בא, החגיגה עשתה לה טוב. אני רוצה להתנצל פה פני חברי הפורום הנהדר הזה. אני כמעט ולא כותבת, למרות שקוראת מדי יום ומתעדכנת. לא מרגישה שיש לי מה לתת לאחרים. לא עצות ולא תובנות ובטח ובטח לא נחמות.
בת 76 היום. נסענו אתמול בהרכב מלא ויותר - אני ובני, אחותי ובנותיה ובת דוד של אמא, אישה מופלאה בת 81, אופטימית נצחית וחריפה כמו פלפל שאטי. אמא, כאמור, בת 76, אבל כשדיברנו איתה בחודש האחרון על יומולדתה הקרב ובא, היא הכריזה שהיא מאד זקנה, בת 100. אז שיהיה. חגגנו לה 100. היו מתנות, וארוחה חגיגית (אמא לא אכלה כלום - כמעט ולא אוכלת בזמן האחרון, מתלוננת על כאבי בטן - שלא קיימים, לדעתי, וחושבת שהיא שמנה מדי למרות שירדה כחמישה קילו בזמן האחרון) ועוגת יומולדת עם נרות שאחותי ואני עזרנו לאמא לכבות. שרנו כולנו "היום יום הולדת", אבל בסוף, כשצריך לשיר "שתזכי לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה" לא שרתי. ואחותי והבת דודה, שכן שרו, התחילו לבכות.... כי כולנו חשבנו (והבת דוד אפילו אמרה) שאולי, אולי, יהיה לטובתה של אמא שלא "תזכה" . לא תמיד אריכות ימים היא ברכה. הבן הבכור נשאר בבית סבתו לעניניו, ודווח על מצברוח טוב כל סוף השבוע... וכך היה גם בשיחת הטלפון היומית שלי. כך שאפילו אם היא לא זוכרת מה בדיוק היה, ומי בא, החגיגה עשתה לה טוב. אני רוצה להתנצל פה פני חברי הפורום הנהדר הזה. אני כמעט ולא כותבת, למרות שקוראת מדי יום ומתעדכנת. לא מרגישה שיש לי מה לתת לאחרים. לא עצות ולא תובנות ובטח ובטח לא נחמות.
