יום האם

יום האם

הי בנות...רציתי לדעת איך אתם מתמודדות ביום הנורא זה.שנקראה "יום המשפחה" אבל בתכלס כולנו יודעות שזה יום האם ואף אחד לא מתייחס לזה כיום המשפחה. אני זוכרת שהייתי בת 12 אשלתי את עצמי שזה באמת יום המשפחה ואני ואחותי קנינו פרחים לאבא. אחד השכנים שהיה בערך בגילי ראה אותנו במעלית ושאל לכבוד מה הפרחים. אז אמרתי קנינו לאבא ליום המשפחה. אז הוא שאל לאיזה יום? מה זה יום המשפחה? אה את מתכוונת ליום האם אה הבנתי. מאז יותר לא קניתי כלום בחיים!!!!כי הבנתי שזה יום האם נקודה!!!ולי אין אמא אז למה לקנות סתם ולאשלות את עצמי. היום הזה קרב ובאה וזה מטריד אותי מאוד. אני יודעת שזה סה"כ יום אחד. אבל זה אף פעם לא מסתיים ביום אחד. תמיד מדברים על זה כמה ימים לפני. ותמיד שבוע מראש יש שלטים בכל החנויות שיום המשפחה קרב ובא.... ואז יש את כל הדברים החמודים האלה שקונים לאמא היקרה... וזה ממש מעצבן!!! מי צריך את היום הזה בכלל..... אני בדרך כלל מנסה להתעדכן לפחות שבוע מראש מתי חל יום זה ומשריינת לי את אותו היום ואומרת לכולם שאני חולה או משהו כזה . ופשוט לא מגיע לאוניברסיטה ולא מגיעה לעבודה. ופשוט לא מרבה להפגש עם אנשים. אני יודעת שזה סוג של בריחה מהמציאות , אבל למה לי סתםלהפגע. תמיד יהיה משהו שישאל מה קנית לאמא ליום האם? ו משהו מעצבן כזה ואין לי כוח לזה. איך אתם מתמודדות עם יום זה? ומה אתן חושבות על דרך התמודדותי, האם עוד משהי מתנהגת כך? אה.... משהי יודעת מתי יוצא היום הזה השנה. אני יודעת שזה בדרך כלל בפברואר, אך כל שנה משתנה היום.
 

אשבל1

New member
היי קארין

כמישהי ללא אם מיזדהה איתךמאוד ועם הכאב ביום הזה אבל לעומת זאת כמישהי ללא אב מקנאה בך........... תנצלי את היום הזה, תנצלי את העובדה שהוא שונה ליום המישפחה ותברכי את אביך, זה כל כך נחמד, מגיע לו, גם לאב תפקיד חשוב בחיינו ובגידול הילדים, לא? שבת שלום...
 
תודה מותק

תודה על העידוד, אני יודעת שמגיע לאבא שלי הרבה אחרי שגידל אותנו כל השנים. תודה שענית לי
 
יום המשפחה

רוצה להציע עמדה אחרת. מהרגע ששינו את יום האם ליום המשפחה, זה התאים לי מאוד, ומאז אני מתייחסת לזה בצורה כזו. אני מברכת את בני משפחתי, קונה להם מתנות וכדומה. אני מציעה לבדוק את ההגדרה של "כולנו", ובנוסף - נראה לי שיש כאן ענין של בחירה למה להתייחס. שימי לב שלכאורה, ילד בן 12 עיצב את התפיסה שלך לגבי מהות היום. מן הסתם, זה לא באמת הילד, אלא משהו שהיה קיים בתפיסה שלך, ומתחבר לכאבים מאוד עמוקים שלך. ובכל זאת, ברמות המעשיות יותר, אני מאמינה שיש לנו אפשרות לבחור. גם את עשית בחירה מסויימת - בחרת "להתנתק מהעולם" ביום הזה. זו גם בחירה. אני מציעה לשקול שוב את הבחירה, לבחירה שתשרת אותך יותר טוב. לאנשים רבים ברור שיום המשפחה הוא אכן יום המשפחה. את יכולה לבחור להתחיל ליישם את זה גם. לפעמים קודם עושים ואח"כ מתחברים להרגשה ... אולי שווה לנסות. מה את אומרת? וחוצמזה, נחמד תמיד לראות אותך כאן שוב.
 

לונה..

New member
לא לא לא

אני לא מבינה מה כל כך ברור בזה שיום המשפחה הוא יום המשפחה, כשידוע, ברור ומובן מאליו לחלוטין שזה יום האם. מה, הם משכנעים את עצמם שזה כל כך ברור? יש כאן עבודה בעיניים לדעתי. אני לא מבינה, מה הבעיה למצוא עוד תאריך שיקרא "יום האב"? ועוד תאריך אחר שיקרא "יום המשפחה"? לאחים וכו'. יש 365 ימים בשנה, לא יזיק שיהיו עוד קצת שמחות (וכן, אני יודעת שלצד האנשים השמחים יהיו גם אנשים עצובים. אבל זה הכי טוב ככה. למען האיזון.) זה שאמא שלי מתה לא אומר שאם ישנו את יום האם ויקראו לו "יום המשפחה" יגרום לי לחוש הקלה כלשהי. שום דבר לא השתנה כאן, אותה הגברת בשינוי האדרת. אם היא כבר מתה, לפחות שישאירו את היום הזה כדי שאני אזכור שאין לי למי להביא מתנות (לא שביום אחר זה פורח מזכרוני...). הלו, תנו לאמהות את הכבוד המגיע להן, בין אם הן בחיים ובין אם לאו. קיצור, היום הזה סתם מעצבן אותי, בחיי. ולא בגלל שאמא שלי נפטרה. רק בגלל הקומבינה המפגרת הזאת, "יום המשפחה". זו דעתי ואני מתנצלת אם פגעתי במישהו.
 
אבל למה לצעוק? ../images/Emo8.gif

ככה אני תופסת את המצב. זכותך לתפוס אותו אחרת. אני רוצה להאיר לגבי "כשידוע, ברור ומובן מאליו לחלוטין שזה יום האם"? בסה"כ אנשים קבעו את המסורת הראשונה, ואנשים שינו את המסורת למסורת אחרת. פעם גם היה ברור שאישה צריכה להיות רק עקרת בית - והיום גם ההגדרות האילה השתנו. גם חופשת לידה יכול לקחת היום אב, לאו דווקא האם, כפי שהיה בעבר. תראי, ללא ספק עברתי ימי אם לא קלים בימי חלדי, ואני מניחה שגם שיתפתי כאן בעבר בהקשר הזה. אולי דווקא בגלל זה [ואולי סתם בגלל הדחקה?], מצאתי את רעיון יום המשפחה כמתאים לי, וגם שיוויוני ונחמד. ובלי כל קשר, קבלי חיבוק.
 
יום האם...

קודם,
בשבילך.... מבחינתי זה תמיד היה יום האם ותמיד היה לא פשוט.. אבל מכוון שגדלתי על כך שאבא הוא גם אמא... זה היה מן יום האב... ובשלב מאוחר יותר כשהוא התחתן ציפו ממני להתיחס לאישתו ביום הזה... בקיצור, זה בהחלט יום לא פשוט אבל מבחינתי הוא תמיד יהיה יום האם שבו אני מתייחסת גם לאימי וגם לאבי... מעבר לכל זה... האזכרה שלה זה יומים לפני... ככה שאין סיכוי שאני מגלה פתאום שזה יום האם... זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך היא בחרה ללכת ככה יומיים לפני יום האם.. כנראה שמשהו בתוכה ממש לא רצה להיות ביום הזה... טוב באמת שהיא לא חיכתה יומיים ועשתה את זה בול ביום האם... אז זה בכלל היה מושלם מבחינתה... ממש אירוני.... טוב, קצת נסחפתי.. התעוררתי מלילה מלא חלומות מוזרים וזה מה שקורה.. אני מאוד מבינה את התחושות שלך.. זה יום לא פשוט לכולנו... אני בעד לקבוע מפגש בצ'ט או משהו ולהעביר את הזמן ביחד... לפחות חלק ממנו... אה ויום האם השנה זה ב18/2 ועוד מנהג שסיגלתי לעצמי ביום הזה בשנים האחרונות זה להיות עם אחיינים שלי... ועכשיו גם חברה שלי הפכה לאמא אז יש עוד אמא לחגוג איתה... זה לא פשוט אבל זה המעט טוב שאני יכולה להפיק מהיום הזה... להוכיר בו את האמהות שמסביבי לילדים שאני הכי אוהבת... טוב אני מקווה שהבנתן משהו מכל זה... ההודעה הזו היא בערך כמו התחושות שלי לנושא... מאוד מעורבות... שבת נעימה שתהיה...
 

לקשמי

New member
כבר מזמן לא מתייחסת לזה

ואם לא הייתי קוראת את ההודעה שלך עכשיו, בכלל לא הייתי יודעת מתי מגיע יום האם. למי מכן שלא מכירה אותי, אגיד כרקע שלי יש אמא אבל אני יתומה. למרות שהאמא הביולוגית שלי בחיים, מעולם לא הייתה לי אמא. התייתמתי ממנה כבר ביום הלידה שלי. כשהייתי קטנה וכולם הכינו בגן ובבית ספר מתנות ליום האם גם אני הכנתי, אבל זה רק בגלל שכולם הכינו, לא בגלל שהרגשתי צורך אמיתי לתת לה מתנה. אני זוכרת בעיקר פחד ממנה. לא ממש אהבה, למרות שתמיד רציתי להרגיש את האהבה של בת לאם וההיפך. בשנים שלאחר מכן אני זוכרת את המשפט שיצא ממנה בכל פעם לפחות חודש לפני היום הזה: "מה אני מקבלת מתנה ליום האם"? היא הייתה אישה כזאת שאוהבת בעיקר לקבל ולמרות שהציגה את עצמה כאמא אוהבת ונותנת וכו', בפועל זה לא היה ככה. לא באמת. אז טוב שיש יום כזה שהיא יכלה לתפוס עליו טרמפ כדי לקבל עוד מתנות. בשלב כלשהו נמאס לי להיות צבועה וכבר לא נתתי לה מתנות. עכשיו כבר אין לי קשר איתה בכלל.
 
בנות תודה על כל התגובות

סקאלי..קודם כל אני תמיד כאן אבל לא תמיד כותבת. ונראה לי שהפעם אני לא אקבל את ההצעה שלך כי בכל שנה שיצאתי מהבית ביום זה חוויתי עוד חוויה לא נעימה. אז נראה לי שאני אדבוק במסורת של השנים האחרונות ואשאר בביתי. בכל אופן ממש תודה לכלם על התגובות
 
../images/Emo13.gif

זה בסדר גמור, הצעה היא רק הצעה. חשוב להיות קשובה לצרכיך ולעשות מה שטוב לך. מה שכן, אולי כדאי מראש להיערך לצמצום סיכונים ביום הזה. נגיד - לקחת סרט טוב בודיאו, במקום לצפות בטלויזיה [שם בטח יהיו פרסומות והתייחסויות ליום הזה]. ספר טוב, משהו כייפי לעצמך, שיהיה לך נעים שם בתוך ההסתגרות ...
 
יום האם

יום קשה עבורי מכיוון שביום זה הייתי מבקרת את אימי וקונה לה מתנה וכעת יש את החוסר אני משתדלת ביום זה להישאר בבית שנה שעברה יצאתי והיה לי קשה לראות את כל חנויות הפרחים העמוסות השנה לצערי גם אבי איננו הייתי מוותרת בשמחה על יום זה עבורי הוא מיותר
 
למעלה