יום האם
שלום ובוקר טוב.
היום, ל' שבט, הוא יום האם או כפי שהוא מוכר היום, אחרי שהולאם, יום המשפחה.
מה חוגגים אצלכם? יום האם או יום המשפחה? מה זה בעצם אומר שזה יום המשפחה?
פרסמתי היום פוסט בנושא, למי שרוצה לקרוא, אבל גם אם לא, אשמח לקרוא מה אתם חוגגים בבית היום, אם בכלל.
מאחר ואני יודעת שלא מקובל לשלוח אנשים מכאן לקרוא במקומות אחרים, מעתיקה לכאן את הדברים.
שיהיה יום אם שמח.
"יום האם
לפני כמה שנים החליט מי שהחליט שיום האם הוא יום המשפחה. אין לי מושג איך זה קרה, יש לי תאוריה כמובן שזו קונספירציה אישית נגדי כי זה קרה במקביל להפיכתי לאמא בעצמי אבל ברצינות אומר שבצער ראיתי ש כולם קיבלו את השינוי בצורה ממש טובה ויפה ואימצו אל ליבם את יום המשפחה. בעצם לא כולם. אני לא. ושמעתי שיש עוד כמה אמהות במחתרת שגם הן לא מקבלות את השינוי הזה וקצת מתקוממות. ואני אומרת: יוחזר יום האם לאלתר.
יום האם הוא יום אחד בשנה המוקדש לאמהות, יום בו מתייחסים לאמא. התייחסות מיוחדת על עצם היותה אמא. ממש כך. שמעתי שהשינוי נבע מכך שהיום המשפחות בחלקן הן שונות, יש ילדים שאין להם אמא, יש ילדים שלא יודעים מי אמא שלהם, שגדלים ללא אמא, שגדלים עם אמא שאינה אמם הביולוגית ויש כאלה שיש להם רק אבות. הכל טוב ויפה, זה עדין לא מונע לדעתי לחגוג ולציין את יום האם. הרחבת היום מ"יום האם" ליום המשפחה, פותרת לדעת מישהו את הבעייתיות הזו. אז זהו, שלדעתי זה לא פותר כלום.
אין תחליף לאמא.
לרוב הילדים יש אמא וחשוב וראוי לציין את היותה, את תרומתה, את האמהות.
אני זוכרת את הימים שחגגו את "יום האם". היה איזה טקס מרגש עד דמעות בגן (מרגש את האמהות כמובן), היינו מביאים לאמהות שלנו איזו עבודת יד שטרחנו עליה, איזה משהו לא שימושי בעליל שאני אישית הייתי גאה עד מאוד על שהבאתי אותו לאמא שלי. אפילו הייתי די סלחנית על כך שהיא אמרה: "יפה מאוד" ושמה את העבודה שלי על המקרר ואחרי כמה זמן אני מניחה שהיא תייקה אותו בתיקיה מיוחדת. כשקצת בגרתי אני זוכרת שנהגתי להכין ארוחה מיוחדת, אולי עוגה, מביאה פרחים, עושה מעשה שיבהיר לאמי שאני אוהבת אותה, מכבדת ומעריכה אותה. נכון שאפשר לעשות זאת בכל יום בשנה, אני מניחה שכל ילד מגלה לאמו את רגשותיו בדרכו לאורך כל השנה. ובכל זאת, אני חושבת שחשוב שיש יום אחד מיוחד בו כל הילדים מוקירים את אמם ומציינים ביחד את יום האם. למי שמרגיש קיפוח ותוהה מה עם יום האב אני יכולה לענות בציניות שיש חודש אב או לענות ברצינות שאין לי שום בעיה, נהפוך הוא, שיהיה גם יום האב. גם לאבות מגיע יום משלהם. העובדה שאין יום האב לא הופכת את יום האם למיותר.
אז מה אכפת לי שזה יום המשפחה? כי מאחר ואני אמא, אני יודעת שכל יום בשנה הוא יום המשפחה. בכל יום ההורים דואגים לילדיהם, מאכילים, מסיעים, אוהבים, מקריאים, מודאגים, שואלים, מחמיאים, כועסים, מפרגנים, גאים, מדריכים, מחנכים, עדיין אוהבים וחוזר חלילה. כל יום בשנה. אגב, גם ביום האם זה קורה. ויחד עם זאת, יום אחד מיוחד רק לאמא? בהחלט כדאי, רצוי ושווה. מבחינתי, ל' בשבט הוא יום האם וכל שאר ימות השנה הם ימי משפחה. מעבר לזה, מבחינה פרקטית, מה בדיוק צריך לקרות היום שלא קורה בימים אחרים? הילדים מכינים ארוחה? אם זה יום המשפחה והם חלק מהמשפחה, אז גם להם מגיע פינוק, לא? ואם הם מכינים את הארוחה/עוגה פינוק לאמא, הרי שזה לכבוד יום האם – מ.ש.ל. – מה שהיה להוכיח.
שיהיה יום אם שמח"
שלום ובוקר טוב.
היום, ל' שבט, הוא יום האם או כפי שהוא מוכר היום, אחרי שהולאם, יום המשפחה.
מה חוגגים אצלכם? יום האם או יום המשפחה? מה זה בעצם אומר שזה יום המשפחה?
פרסמתי היום פוסט בנושא, למי שרוצה לקרוא, אבל גם אם לא, אשמח לקרוא מה אתם חוגגים בבית היום, אם בכלל.
מאחר ואני יודעת שלא מקובל לשלוח אנשים מכאן לקרוא במקומות אחרים, מעתיקה לכאן את הדברים.
שיהיה יום אם שמח.
"יום האם
לפני כמה שנים החליט מי שהחליט שיום האם הוא יום המשפחה. אין לי מושג איך זה קרה, יש לי תאוריה כמובן שזו קונספירציה אישית נגדי כי זה קרה במקביל להפיכתי לאמא בעצמי אבל ברצינות אומר שבצער ראיתי ש כולם קיבלו את השינוי בצורה ממש טובה ויפה ואימצו אל ליבם את יום המשפחה. בעצם לא כולם. אני לא. ושמעתי שיש עוד כמה אמהות במחתרת שגם הן לא מקבלות את השינוי הזה וקצת מתקוממות. ואני אומרת: יוחזר יום האם לאלתר.
יום האם הוא יום אחד בשנה המוקדש לאמהות, יום בו מתייחסים לאמא. התייחסות מיוחדת על עצם היותה אמא. ממש כך. שמעתי שהשינוי נבע מכך שהיום המשפחות בחלקן הן שונות, יש ילדים שאין להם אמא, יש ילדים שלא יודעים מי אמא שלהם, שגדלים ללא אמא, שגדלים עם אמא שאינה אמם הביולוגית ויש כאלה שיש להם רק אבות. הכל טוב ויפה, זה עדין לא מונע לדעתי לחגוג ולציין את יום האם. הרחבת היום מ"יום האם" ליום המשפחה, פותרת לדעת מישהו את הבעייתיות הזו. אז זהו, שלדעתי זה לא פותר כלום.
אין תחליף לאמא.
לרוב הילדים יש אמא וחשוב וראוי לציין את היותה, את תרומתה, את האמהות.
אני זוכרת את הימים שחגגו את "יום האם". היה איזה טקס מרגש עד דמעות בגן (מרגש את האמהות כמובן), היינו מביאים לאמהות שלנו איזו עבודת יד שטרחנו עליה, איזה משהו לא שימושי בעליל שאני אישית הייתי גאה עד מאוד על שהבאתי אותו לאמא שלי. אפילו הייתי די סלחנית על כך שהיא אמרה: "יפה מאוד" ושמה את העבודה שלי על המקרר ואחרי כמה זמן אני מניחה שהיא תייקה אותו בתיקיה מיוחדת. כשקצת בגרתי אני זוכרת שנהגתי להכין ארוחה מיוחדת, אולי עוגה, מביאה פרחים, עושה מעשה שיבהיר לאמי שאני אוהבת אותה, מכבדת ומעריכה אותה. נכון שאפשר לעשות זאת בכל יום בשנה, אני מניחה שכל ילד מגלה לאמו את רגשותיו בדרכו לאורך כל השנה. ובכל זאת, אני חושבת שחשוב שיש יום אחד מיוחד בו כל הילדים מוקירים את אמם ומציינים ביחד את יום האם. למי שמרגיש קיפוח ותוהה מה עם יום האב אני יכולה לענות בציניות שיש חודש אב או לענות ברצינות שאין לי שום בעיה, נהפוך הוא, שיהיה גם יום האב. גם לאבות מגיע יום משלהם. העובדה שאין יום האב לא הופכת את יום האם למיותר.
אז מה אכפת לי שזה יום המשפחה? כי מאחר ואני אמא, אני יודעת שכל יום בשנה הוא יום המשפחה. בכל יום ההורים דואגים לילדיהם, מאכילים, מסיעים, אוהבים, מקריאים, מודאגים, שואלים, מחמיאים, כועסים, מפרגנים, גאים, מדריכים, מחנכים, עדיין אוהבים וחוזר חלילה. כל יום בשנה. אגב, גם ביום האם זה קורה. ויחד עם זאת, יום אחד מיוחד רק לאמא? בהחלט כדאי, רצוי ושווה. מבחינתי, ל' בשבט הוא יום האם וכל שאר ימות השנה הם ימי משפחה. מעבר לזה, מבחינה פרקטית, מה בדיוק צריך לקרות היום שלא קורה בימים אחרים? הילדים מכינים ארוחה? אם זה יום המשפחה והם חלק מהמשפחה, אז גם להם מגיע פינוק, לא? ואם הם מכינים את הארוחה/עוגה פינוק לאמא, הרי שזה לכבוד יום האם – מ.ש.ל. – מה שהיה להוכיח.
שיהיה יום אם שמח"
