יום גדוש....

יום גדוש....

נסעתי מוקדם בבוקר כדי לבקר את דודניתו של סבי שטרנפלד המתגוררת בבית אבות באזור תא שאומנם הנסיעה אליו ארוכה אך השתלמה לי מאוד,ישבתי כשעתים עם הגברת שכבר מעל 80 אבל צלולה לחלוטין ודליתי ממנה שמות מישפחה וקישורים שעשו לי קצת סדר בענף של מישפחת שטרנפלד,מסתבר שלסבי היו 4 דודות שאימה היתה השלישית בהן,היא סיפרה לי על הסבא והסבתא המשותפים שלה ושל סבא וסיעה לי להבין סופית שהיחסים בין הוריו של סבא היו רעועים מאוד וכניראה הם אפילו התגרשו ולכן עברו סבא ואחיו הצעיר ממנו לגור אצל סבא שלהם.בערב התקשרתי לנכדתה של הדודה הרביעית של סבי ששמעה בהתפעלות על הביקור ורשמה לפניה לחפש את החומר שלה וכן העלתה לי רעיון לדבר עם עוד קרובים שלנו. שלכם חנה גונן
 

שרי סילבר

Active member
חשוב ביותר, לדעתי התחקור הזה של בני משפחה מבוגרים. אני משתדלת לעשות את זה ביותר מפעם אחת, גם כדי להצליב את הגירסאות. בלי להעליב, אבל האנשים עצמם מודים שהזכרון מתעתע. ולעיתים מה שלא "נשלף" בפגישה ראשונה, פתאום בקלות צץ במפגש הבא. ובמזל רבים מהאנשים המבוגרים מאד נהנים מעצם המפגש, תשומת הלב, הרצון של "הצעירים" להקשיב. שיהיה לך בהצלחה עם המשך התחקורים!
 
מה שמצחיק הוא ש....

כל כל שתי מילים היא אמרה עדיף לא לדבר על זה,אמרתי לה שאנחנו כבר ילדים גדולים ויכולים לספוג את הכל(ובאמת הניירות שלי ספגו מצוין).הבאתי לה תמונה שנתן לנו פעם הדודן שלה והיא התרגשה עד שבקושי אכלה צהרים ובסיום הביקור היא התעקשה לדדה על ההליכון שלה עד החדר כדי להביא לי שתי חפיסות שוקולד,משהו האישה הזאת,היא אומנם לא הצליחה לזהות את סבי בתמונות שהבאתי אבל דיני במה שסיפקה. שלך חנה גונן
 
למעלה