יום אחד אני אהייה מאושר..
השאיפה לעתיד ורוד, השאיפה לאושר, השאיפה בעצם של כל אדם.. יום אחד אני באמת אהב ולא רק פעם אחת אני רואה במשפט את הרצון להיות נאהב ואוהב יום אחד אני אשלח את הידיים אל השמיים..יום אחד אני אצעק עד סוף העולם.. פעם חשבתי שזה סימן לעצב בגלל שצעקה זה מעביר אסוצאציה של עצב, הרס.. אבל אני מבינה שצעקה יכולה להיות מועילה, מועילה באופן הרוחני..לא לעצור את עצמך ללכת הלאה להסתכל קדימה.. התקוות של היום הן הכשלונות של מחר התנפצות של הרגש, של התקוות של החלומות.. אבל יום אחד, יום אחד אני אהייה מאושר.. למרות הכל האמונה שהאושר יבוא. לדעתי השיר נכתב בציניות אבל בכל ציניות יש טיפת אמת. התקווה שעתיד לבוא משהו יותר טוב.. השאיפה לטוב..