לימונצ'לו של מוטי
לימונצ‘לו בחורף אלעד רביד צהוב. הכל מסביב צהוב. ערימות לימונים וקליפותיהם פזורות סביב. אם תשאלו פסיכולוגים הם יגידו לכם שצהוב זה צבע מלחיץ. לדעתי, זה צבע מדליק. במיוחד בחורף - כתם אופטימי ביום אפרורי. ברקע, וזה ממש מתבקש, מתנגנות אריות איטלקיות בפול ווליום. מיקה, כלבת הגולדן של מוטי (צהובה כשלעצמה), מפטרלת במטבח, והבלאגן במטבח של מוטי, טבח מוכשר וחבר טוב - חוגג. מעל כל זה - עננת אלכוהול כבדה. תשעים וחמישה אחוז, אם נדייק. ככה עושים לימונצ‘לו בחורף. במצב רוח כזה בדיוק, כשבחוץ קרני שמש אמיצות מנסות לבקע את ענני הגשם, ובפנים שותים את המשקה (הקפוא!), שמחמם את הגוף. שום מוצר מסחרי, עם תווית, לוגו ומחיר, אינו בר תחרות עם הלימונצ‘לו שלכם. כמו אצל כל משפחה איטלקית המכבדת את עצמה, אפשר, ממש בקלות, לרקוח את ליקר הלימונים הזה בבית. ואז, מקץ שלושה ימים, מנפחים את החזה בגאווה ומחלקים לחברים (תופתעו מה רב יהיה הביקוש). הסוד הוא בלימונים. אם יש לכם בחצר עץ של צהובים ולא מרוססים - הרווחתם. אם לא - קומו מוקדם בבוקר (כמוני), שימו פעמיכם לשוק ובחרו לימונים צהובים בעלי קליפה חלקה. אל תתפשרו על הצבע, כי לימון ירקרק, לא יצהיב אצלכם במטבח. את הצבע הוא מקבל רק על העץ. כשאתם מכינים לימונצ‘לו בפעם הראשונה, יחס החומרים המומלץ בסירופ הסוכר הוא קילו סוכר על שלושה ליטר מים (ועדיף מינרליים). בפעמים הבאות תשנו את המינון לפי טעמכם. יאללה לעבודה. --------------------------------------------------------- לימונצ'לו של מוטי סופר חומרים ל-6 ליטר: כ-5 ק"ג לימונים יפים, בעלי קליפה צהובה וחלקה 1 ק"ג סוכר 3 ליטר מים מינרליים 2.25 ליטר אלכוהול 95% (להשיג על מדף המשקאות בסופּרים) + שוטפים את הלימונים מכל ריסוס ואבק דרכים ומייבשים היטב. + מכינים סירופ סוכר: בסיר, מחממים קלות את המים (בשום אופן לא מרתיחים!), מוסיפים סוכר ומחכים עד שיתמוסס. יוצקים לכלי גדול, נקי ואטום (דלי או צנצנת מכוסים בבד, בשום אופן אין להשתמש בכלי מאלומיניום). צריך להתקבל בערך 3.7 ליטר של סירופ. + קולפים את הלימונים בעזרת קולפן או סכין חדה מאוד - קליפה צהובה בלבד ללא הציפה הלבנה (שטעמה מריר). שוקלים את הקליפות - צריך להתקבל בערך קילוגרם. משרים את הקליפות בסירופ הסוכר (הן יצופו למעלה) . + מוסיפים אלכוהול (750 מ"ל לכל ליטר סירופ). חשוב - לא לערבב! מכסים את הכלי ומשאירים במקום חשוך. הסוד, מעכשיו, הוא סבלנות ויציבות. כל נגיעה מיותרת בכלי תעכר את הצלילות של התוצר הסופי. + אחרי שלושה ימים דוחקים את הקליפות לקרקעית, בעזרת מצקת נקייה, ויוצקים את הנוזל דרך פילטר נייר של קפה (או בד צפוף) אל כלי נקי. יוצקים את הנוזל המסונן לבקבוקי זכוכית נקיים ומעוקרים. אוטמים בעזרת פקק או מיכסה הברגה ומעבירים למקפיא, שם מקומם הטבעי. מהבקבוק - יוצקים ישר לכוס. *למתקדמים: באותה שיטה אפשר להכין משקאות עם תפוזים, אשכוליות ואפילו קומקוואט וליימקוואט. אם נסחפים לגמרי אפשר לתבל בגזיזים של ג'ינגר טרי (שיעשה את טעמו של המשקה חריף יותר) ולשנות את הרכב הפרי ומשך ההשרייה לפי טעמכם.
