יוונים ומתיוונים
במסיבת חנוכה שבה הייתי, האירו את עיני, שבעצם, בכל המסורת היהודית עד לדורות האחרונים, חנוכה נחגג כנצחון המכבים על היוונים וטיהור המקדש. אין כל-כך איזכורים למלחמה במתיוונים ולמלחמת התרבות בתוך העם. ראיה לכך אפשר למצוא בטקסטים שנקבעו כדי לחגוג את החג - "על הניסים" (אני לא זוכר את הכל בע"פ), או "הנרות הללו אנחנו מדליקים על הניסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", ואפילו "מעוז צור" היותר מאוחר מימי-הביניים מזכיר "יוונים נקבצו עלי". רק בספר המקבים (נדמה לי שא´ אבל אולי ב´ - אני לא זוכר, אני רק זוכר שהם שונים בתכלית) מוזכרים המתיוונים. האירוניה היא, שלמרות שספר המקבים לא עבר בדרך המסורת המקובלת, ונחשב לאחד מהספרים החיצוניים, הדתיים והחרדים בימינו מאמצים אותו ואוהבים להשוות את חג החנוכה למאבק בין הדתיים לחילוניים בדורינו, והלל לא מבין איך זה שתושבי שינקין לא לובשים שק ומספד ביום זה. מסקנה שקשורה לפתיל מתמול שלשום: נראה לי שכשחז"ל הנהיגו יום זה, הם חשבו בעיקר על התקומה הלאומית וחידוש העבודה במקדש (שבד"כ הולכים ביחד - ראו תשעה באב), ועם זה נדמה לי שרוב העם (היהודי) היושב בציון מזדהה. ועוד הערה: נראה לי שאין רגליים להוכחה של הלל שהדבר העיקרי שנחגג בחנוכה הוא נצחון הרוח. זה שהנצחון לא קיים יותר, לא אומר שלא צריכים לחגוג אותו - ראו פורים. חגיגות החנוכה שרדו גם כי הנצחון היה כנראה יותר משמעותי משאר האירועים של מגילת תענית וגם, כנראה, כי היה לו מזל והוא נפל בתאריך של חג האורות הבינלאומי.
במסיבת חנוכה שבה הייתי, האירו את עיני, שבעצם, בכל המסורת היהודית עד לדורות האחרונים, חנוכה נחגג כנצחון המכבים על היוונים וטיהור המקדש. אין כל-כך איזכורים למלחמה במתיוונים ולמלחמת התרבות בתוך העם. ראיה לכך אפשר למצוא בטקסטים שנקבעו כדי לחגוג את החג - "על הניסים" (אני לא זוכר את הכל בע"פ), או "הנרות הללו אנחנו מדליקים על הניסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", ואפילו "מעוז צור" היותר מאוחר מימי-הביניים מזכיר "יוונים נקבצו עלי". רק בספר המקבים (נדמה לי שא´ אבל אולי ב´ - אני לא זוכר, אני רק זוכר שהם שונים בתכלית) מוזכרים המתיוונים. האירוניה היא, שלמרות שספר המקבים לא עבר בדרך המסורת המקובלת, ונחשב לאחד מהספרים החיצוניים, הדתיים והחרדים בימינו מאמצים אותו ואוהבים להשוות את חג החנוכה למאבק בין הדתיים לחילוניים בדורינו, והלל לא מבין איך זה שתושבי שינקין לא לובשים שק ומספד ביום זה. מסקנה שקשורה לפתיל מתמול שלשום: נראה לי שכשחז"ל הנהיגו יום זה, הם חשבו בעיקר על התקומה הלאומית וחידוש העבודה במקדש (שבד"כ הולכים ביחד - ראו תשעה באב), ועם זה נדמה לי שרוב העם (היהודי) היושב בציון מזדהה. ועוד הערה: נראה לי שאין רגליים להוכחה של הלל שהדבר העיקרי שנחגג בחנוכה הוא נצחון הרוח. זה שהנצחון לא קיים יותר, לא אומר שלא צריכים לחגוג אותו - ראו פורים. חגיגות החנוכה שרדו גם כי הנצחון היה כנראה יותר משמעותי משאר האירועים של מגילת תענית וגם, כנראה, כי היה לו מזל והוא נפל בתאריך של חג האורות הבינלאומי.