יה יה - משהו אישי
קודם כל, מאוד מצטער לשמוע על הצער שפרץ לחיי חברתך ולחייך שלך. הבה נקווה שהרפואה המתקדמת ותמיכת האוהבים תחולל את התמורות לכיוון החיובי. ולעניין ארבע הסכמות: יש לי ביקורת מאוד חריפה וארבע אי הסכמות שכדאי להתאמת (אין טעות כתיב- להתאמת מלשון לברר את האמת) ונעבור על אי ההסכמות אחד אחד: 1. "לא לקחת באופן אישי": כאבו של חבר הוא מאוד אישי ורצוי מאוד לקחת את זה אישי. מה שעושה את חיינו אנושיים, חמים, מרתקים, משמחים (וכואבים) הוא רק מה שאנו לוקחים באופן אישי. (איך בדיוק העצה לא לקחת באופן אישי מסתדרת עם כאבך על המחלה של החברה?) חיינו הם דבר הכי אישי שיש ורק מה שאישי שייך לחיינו. 2. שימוש "נכון" במילים: מילים הן אבני הבניין של התודעה. אין שימוש "נכון" או "לא נכון" במילים אלא אם כן מגדירים מטרה לשימוש במילים. האבחנה בין "נכון" ו"לא נכון" נוצרת רק לאחר שחילקנו את העולם על פי הנחות יסוד מסוימות והרי לך סתירה פנימית נוראה בין שתי הסכמות מתוך הארבע... 3. לא להניח הנחות: לכאן אנו מגיעים כאשר הסכמה זו דוקרת בליבה הסכמה אחרת, אבל גם בתור הסכמה בפני עצמה היא ממש לא מחזיקה מים: אין מציאות שאינה מושתת על הנחות יסוד. כל משפט שנוציא מהפה יחשוף מיד את הנחות היסוד העומדות ביסוד התודעה שבנתה את המשפט. אולם יש בכל זאת משהו בעל ערך שניתן לחלץ מההסכמה הזאת: ברוב המקרים אנו לא מודעים להנחות היסוד שאנו עומדים עליהן אולם משאנו מודעים להן, יש לנו סיכוי לשנות אותן כדי לקבל נקודות התבוננות חדשות. אולם לעולם לא נוכל להתבונן אלא על בסיס הנחות כלשהן. 4. לעשות כמיטב יכולתנו: אני מניח (מתוך קריאה של הודעות) שהכוונה להיות מוכן להסתפק במיטב שאדם יכול להוציא מעצמו גם אם זה אינו מקבל ציונים גבוהים במבחן הסביבה. גם כאן יש לי הסתייגות קשה. הסביבה היא מרחב המחייה שלנו. אנו חיים מהסביבה ולתוך הסביבה. הכרה בכישורינו היא יעד בסיסי של כל אדם, ואדם שאינו זוכה להכרה בפועלו חי בתחושת חוסר איומה. ללמד אדם לא לחתור למצוינות והכרה בה זה להנציח מפסידנות. ובכל זאת, לא כל יצירה שלנו מתעלה לדרגת מצוינות ועלינו לקבל את זה אבל אך ורק כשלב בדרך להשגת המצוינות. לכל אדם יש נקודה ייחודית שממנו הוא יוכל להגיע למצויינות. זיהוי הנקודה הייחודית הזאת היא המפתח לכל מה שקרוי אושר ומשמעות. ועם המפתח הזה (כהנחת יסוד) אפשר לחזור כעת אל כל 4 ההסכמות ולראות מה קורה להן: 1. הכל אישי: יש לקחת הכל באופן אישי וזאת כדי ללמוד לזהות את הכישרון האישי המיוחד בנו והמיגבלות שיש לנו לבטא אותו. 2. מילים מועילות: יש להשתמש במילים המכוונות אל ומ הכישרון האישי (אם זה מה שבחרנו) 3. הנחות הנחות: בדוק באופן מתמיד את ההנחות עליהן אתה מתבסס כדי לגלות איך הן מקדמות אותך בזיהוי המיוחד בעצמך ובזולת 4. עשה, עשה, עשה! ושאף שהעשיה תבטא את המיוחד שבך ואז אלו שיעריכו את עשייתך יהיו אלה שמעריכים אותך וכל השאר יהיו בלתי רלוונטים. הערות נוספות: 1.מומלץ לקרוא כמה פעמים 2.כל אחד יכול ליצור לו 4 הסכמות חדשות משלו, ולגלות כמה קל למכור עצות לחיים. (ליישם זה כבר סיפור אחר) 3. כל התיחסות אל הודעה הזאת תהיה מבוססת על הנחות יסוד כלשהן וסתם לשם תרגיל, הייתי מציע למי שרוצה להתייחס לנסות לעשות זאת לפחות על בסיס שתי הנחות יסוד שונות. (מאוד מומלץ) חג שמח חיים
קודם כל, מאוד מצטער לשמוע על הצער שפרץ לחיי חברתך ולחייך שלך. הבה נקווה שהרפואה המתקדמת ותמיכת האוהבים תחולל את התמורות לכיוון החיובי. ולעניין ארבע הסכמות: יש לי ביקורת מאוד חריפה וארבע אי הסכמות שכדאי להתאמת (אין טעות כתיב- להתאמת מלשון לברר את האמת) ונעבור על אי ההסכמות אחד אחד: 1. "לא לקחת באופן אישי": כאבו של חבר הוא מאוד אישי ורצוי מאוד לקחת את זה אישי. מה שעושה את חיינו אנושיים, חמים, מרתקים, משמחים (וכואבים) הוא רק מה שאנו לוקחים באופן אישי. (איך בדיוק העצה לא לקחת באופן אישי מסתדרת עם כאבך על המחלה של החברה?) חיינו הם דבר הכי אישי שיש ורק מה שאישי שייך לחיינו. 2. שימוש "נכון" במילים: מילים הן אבני הבניין של התודעה. אין שימוש "נכון" או "לא נכון" במילים אלא אם כן מגדירים מטרה לשימוש במילים. האבחנה בין "נכון" ו"לא נכון" נוצרת רק לאחר שחילקנו את העולם על פי הנחות יסוד מסוימות והרי לך סתירה פנימית נוראה בין שתי הסכמות מתוך הארבע... 3. לא להניח הנחות: לכאן אנו מגיעים כאשר הסכמה זו דוקרת בליבה הסכמה אחרת, אבל גם בתור הסכמה בפני עצמה היא ממש לא מחזיקה מים: אין מציאות שאינה מושתת על הנחות יסוד. כל משפט שנוציא מהפה יחשוף מיד את הנחות היסוד העומדות ביסוד התודעה שבנתה את המשפט. אולם יש בכל זאת משהו בעל ערך שניתן לחלץ מההסכמה הזאת: ברוב המקרים אנו לא מודעים להנחות היסוד שאנו עומדים עליהן אולם משאנו מודעים להן, יש לנו סיכוי לשנות אותן כדי לקבל נקודות התבוננות חדשות. אולם לעולם לא נוכל להתבונן אלא על בסיס הנחות כלשהן. 4. לעשות כמיטב יכולתנו: אני מניח (מתוך קריאה של הודעות) שהכוונה להיות מוכן להסתפק במיטב שאדם יכול להוציא מעצמו גם אם זה אינו מקבל ציונים גבוהים במבחן הסביבה. גם כאן יש לי הסתייגות קשה. הסביבה היא מרחב המחייה שלנו. אנו חיים מהסביבה ולתוך הסביבה. הכרה בכישורינו היא יעד בסיסי של כל אדם, ואדם שאינו זוכה להכרה בפועלו חי בתחושת חוסר איומה. ללמד אדם לא לחתור למצוינות והכרה בה זה להנציח מפסידנות. ובכל זאת, לא כל יצירה שלנו מתעלה לדרגת מצוינות ועלינו לקבל את זה אבל אך ורק כשלב בדרך להשגת המצוינות. לכל אדם יש נקודה ייחודית שממנו הוא יוכל להגיע למצויינות. זיהוי הנקודה הייחודית הזאת היא המפתח לכל מה שקרוי אושר ומשמעות. ועם המפתח הזה (כהנחת יסוד) אפשר לחזור כעת אל כל 4 ההסכמות ולראות מה קורה להן: 1. הכל אישי: יש לקחת הכל באופן אישי וזאת כדי ללמוד לזהות את הכישרון האישי המיוחד בנו והמיגבלות שיש לנו לבטא אותו. 2. מילים מועילות: יש להשתמש במילים המכוונות אל ומ הכישרון האישי (אם זה מה שבחרנו) 3. הנחות הנחות: בדוק באופן מתמיד את ההנחות עליהן אתה מתבסס כדי לגלות איך הן מקדמות אותך בזיהוי המיוחד בעצמך ובזולת 4. עשה, עשה, עשה! ושאף שהעשיה תבטא את המיוחד שבך ואז אלו שיעריכו את עשייתך יהיו אלה שמעריכים אותך וכל השאר יהיו בלתי רלוונטים. הערות נוספות: 1.מומלץ לקרוא כמה פעמים 2.כל אחד יכול ליצור לו 4 הסכמות חדשות משלו, ולגלות כמה קל למכור עצות לחיים. (ליישם זה כבר סיפור אחר) 3. כל התיחסות אל הודעה הזאת תהיה מבוססת על הנחות יסוד כלשהן וסתם לשם תרגיל, הייתי מציע למי שרוצה להתייחס לנסות לעשות זאת לפחות על בסיס שתי הנחות יסוד שונות. (מאוד מומלץ) חג שמח חיים
