Seto¥Girl®
New member
יה יה יה^^
חזרתי, וראיתי את הפיק של Maldita Luna, הוא יפיפה! *נמסה* אממ... לדעתי את יכולה לתקוע גם כמה פוקימונים פה ושם, כדי שלא יאשימו אותך בפיק אוף ^^; את ממש מוכשרת! אני מעריכה אותך מאוד^^ *כפיים* ולהצעה נחמדה... פיק פורום^^ מי שרוצה ישתתף, מי שלא לא, אבל לפחות שמישהו ימשיך חוץ ממני P: הקטע הוא שמישהו כותב משהו, ואז מישהו ממשיך אותו, ואז מישהו ממשיך אותו וכו'ו וכו' וכו'... אוקי, אז נתחיל^^ אש וחבורתו הנחמדה הלכו להם ביער, שלפתע... "היכונו לצרות!" "כפולות ומכופלות!" "כדי להגן על העולם מהרס חסר תקנה!" "כדי להציל את כל תושבי המדינה!" "כדי לשלוט באדמה, באוויר, ובמים!" "כדי להגיע גם לכוכבים שבשמיים!" "ג'..." "אולי תמצאו שיר יותר מקורי!?<" צעקה עליהם מיסטי בכעס. "סליחה אבל אף אחד לא יקט..." התחילה לצרוח ג'סי "טוב, נו, די, פיקאצ'ו, חסל אותם עם מכת ברק!" "צ'ו פיקצ'או!" צפצף העכבר, ובמהרה צוות רוקט "שוב מתפוצץ...." "טוב, זה אומר שלא נראה אותם בקרוב..." אמר ברוק. "הי חכה לי!" נשמעה צעקה מהשיחים. ריח מסריח התפשט באוויר, ומאק גדול יצא מהשיחים. "אוי זה מאק!" אמרה מיסטי בגועל גלוי. "מאאאאאאאאאאאאאאאק!" קרא המאק, והביט על החבורה. נער קפץ מהשיחים. שיערו היה סגול-כחול קוצני. הוא היה גבוה, שרירי,ויפה תואר. "צא קיאצו! להביור!" בלייזקן גדול יצא, ותכנן לתקוף את מאק, אבל מאק רק התקרב לעבר מיסטי ועטף אותה בחיבוקו. "מיסטי!" צעקו ברוק ואש המבוהלים. "פיקה!" טוגפי הקטן נשמט מידיה ופיקאצ'ו מיהר לתפוס אותו. הנער הביט במיסטי. "קיאצו! עצור!" הבלייזקן עצר מתקיפתו. הנערצעד לעבר המאק הגדול. "בסדר, אם אתה לא רוצה אני לא אתפוס אותך. לך מפה ועזוב את הילדה בשקט" המאק הביט בו, והניד בראשו לשלילה. "מאק מאאאאאאאק!" הוא חיכך את ראשו בראשה של מיסטי. "אתה אוהב אותה?" שאל הנער המופתע. "מאק^^" ענה לו המאק והנהן בראשו. "אז עזוב אותה והיא תיהיה המאמנת שלך..." מאק עזב את מיסטי וחייך. הוא לקח אחד מהפוכדורים בתיקה ולחץ על הכפתור, ולאחר מכן... נתפס. "מזל טוב מיסטי, יש לך מאק" אמר אש וגיחך. מיסטי התעצבנה. "חתיכת @#$@$@#!?#@ למה לא עזרת לי!?!?" היא צעקה עליו. "תירגעי תירגעי..." הוא הרגיע אותה. "סליחה שגרמתי לתקרית הלא כל כך נעימה הזאת ולא הצגתי את עצמי, במיוחד בפני נערה כל כך יפה. אני מאט" אמר הנער וקד קידה מנומסת. "והאם אוכל לדעת מה שמך?" הוא שאל ונשק לידה של מיסטי הסמוקה. "א... אמ.. .מיסטי..." היא מלמלה בהתרגשות שקטה. "שם יפיפה לנערה עוד יותר יפיפיה..." הוא אמר. אש רתח מזעם. לא נראה שהיה טוב יותר מהנער במשהו. הוא היה יפה, חזק, כריזמטי... אבל... כנראה גם מאמן פוקימונים.... אש חייך בחדוות ניצחון. "הי... "מאט"... אולי נערוך קרב ידידותי של שלושה על שלושה?" אמר אש בחיוך. "או, אשמח. באמת מזמן לא התאמנתי." אמר הנער. "אז קדימה ,ברוק ישפוט..." אמר אש ומיהר לתפוס פוכדור. 'בלייזקן פוקימון אש. טוטודייל ינצח אותו...' "אש נגד מאט! הקרב יהיה שלושה על שלושה, אפשר להחליף פוקימון בכל רגע בקרב. הקרב יסתיים שלאחד הצדדים לא יהיו יותר פוקימונים להלחם בהם. התחילו!" קרא ברוק והרים את ידיו. "אני בוחר בך! צא טוטודייל!" קרא אש. "טו טו טוטודייל!" קרא התנין הכחלחל וקיפץ במקומו באושר. "צא קאגרו" אמר מאט בשקט וזרק פוכדור לזירה. "צ'ו רייצ'ו!" הרייצ'ו יצא והתמתח. "טוטודייל נגד רייצ'ו! הקרב מת..." החל ברוק להגיד, אבל קול קטע אותו. "עצרו!" צעק הקול. כולם הביטו על דמות שיצאה מהצללים. נערה יצאה מבין העצים. היא לבשה שמלה לבנה ויפה, והיה לה שיער סגלגל ארוך מאוד. היו לה עיניים כחולות עמוקות, והיא נראתה כועסת. "ניסאמה (אח גדול), אתה הבטחת!" היא הביטה על מאט בכעס. "נו באמת קיו קון...." הוא אמר וגירד את שכמו בפרצוף נבוך. היא התקרבה אליו ודרכה על רגלו בכעס. "אוץ'!" הוא קרא. היא הפנתה את מבטה הכעוס לשאר. "אתם בטח "מאמני פוקימונים", לא?" היא שאלה אותם בכעס. "אממ... כן..." מלמל לה אש בחשש. "הא! אתם קוראים לעצמכם מאמני פוקימונים! אתם רק מנצלים אותם!" היא צעקה בכעס. "לא נכון!" אש התעצבן "הפוקימונים הם החברים שלי!" הוא צעק עליה. "איזה מין חבר שולח חבר שלו להלחם ולהפצע בקרב, וגם לפצוע אחרים?! אתם אנשים צמאי דם! פוקימונים לא נועדו להלחם אחד בשני!" היא צעקה עליהם בכעס. "כנראה שגם עליך ועל ההבטחות שלך אני לא יכולה לסמוך, אח גדול" היא פנתה למאט. "אבל אני אראה לכם. מה תגיד על החברים שלך, מאמן פוקימונים דגול שלי, אם כולם יהיו חלשים? אני חושבת שאז פתאום הם לא יהיו חברים כל כך טובים ויעילים." היא הסתכלה בכעס על אש. "אפילו שמות אין להם." הנערה הסתובבה ותקעה באש מבט אחרון "ממחר, נראה אם אתה חבר אמיתי." עכשיו תורכם להמשיך^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^~
חזרתי, וראיתי את הפיק של Maldita Luna, הוא יפיפה! *נמסה* אממ... לדעתי את יכולה לתקוע גם כמה פוקימונים פה ושם, כדי שלא יאשימו אותך בפיק אוף ^^; את ממש מוכשרת! אני מעריכה אותך מאוד^^ *כפיים* ולהצעה נחמדה... פיק פורום^^ מי שרוצה ישתתף, מי שלא לא, אבל לפחות שמישהו ימשיך חוץ ממני P: הקטע הוא שמישהו כותב משהו, ואז מישהו ממשיך אותו, ואז מישהו ממשיך אותו וכו'ו וכו' וכו'... אוקי, אז נתחיל^^ אש וחבורתו הנחמדה הלכו להם ביער, שלפתע... "היכונו לצרות!" "כפולות ומכופלות!" "כדי להגן על העולם מהרס חסר תקנה!" "כדי להציל את כל תושבי המדינה!" "כדי לשלוט באדמה, באוויר, ובמים!" "כדי להגיע גם לכוכבים שבשמיים!" "ג'..." "אולי תמצאו שיר יותר מקורי!?<" צעקה עליהם מיסטי בכעס. "סליחה אבל אף אחד לא יקט..." התחילה לצרוח ג'סי "טוב, נו, די, פיקאצ'ו, חסל אותם עם מכת ברק!" "צ'ו פיקצ'או!" צפצף העכבר, ובמהרה צוות רוקט "שוב מתפוצץ...." "טוב, זה אומר שלא נראה אותם בקרוב..." אמר ברוק. "הי חכה לי!" נשמעה צעקה מהשיחים. ריח מסריח התפשט באוויר, ומאק גדול יצא מהשיחים. "אוי זה מאק!" אמרה מיסטי בגועל גלוי. "מאאאאאאאאאאאאאאאק!" קרא המאק, והביט על החבורה. נער קפץ מהשיחים. שיערו היה סגול-כחול קוצני. הוא היה גבוה, שרירי,ויפה תואר. "צא קיאצו! להביור!" בלייזקן גדול יצא, ותכנן לתקוף את מאק, אבל מאק רק התקרב לעבר מיסטי ועטף אותה בחיבוקו. "מיסטי!" צעקו ברוק ואש המבוהלים. "פיקה!" טוגפי הקטן נשמט מידיה ופיקאצ'ו מיהר לתפוס אותו. הנער הביט במיסטי. "קיאצו! עצור!" הבלייזקן עצר מתקיפתו. הנערצעד לעבר המאק הגדול. "בסדר, אם אתה לא רוצה אני לא אתפוס אותך. לך מפה ועזוב את הילדה בשקט" המאק הביט בו, והניד בראשו לשלילה. "מאק מאאאאאאאק!" הוא חיכך את ראשו בראשה של מיסטי. "אתה אוהב אותה?" שאל הנער המופתע. "מאק^^" ענה לו המאק והנהן בראשו. "אז עזוב אותה והיא תיהיה המאמנת שלך..." מאק עזב את מיסטי וחייך. הוא לקח אחד מהפוכדורים בתיקה ולחץ על הכפתור, ולאחר מכן... נתפס. "מזל טוב מיסטי, יש לך מאק" אמר אש וגיחך. מיסטי התעצבנה. "חתיכת @#$@$@#!?#@ למה לא עזרת לי!?!?" היא צעקה עליו. "תירגעי תירגעי..." הוא הרגיע אותה. "סליחה שגרמתי לתקרית הלא כל כך נעימה הזאת ולא הצגתי את עצמי, במיוחד בפני נערה כל כך יפה. אני מאט" אמר הנער וקד קידה מנומסת. "והאם אוכל לדעת מה שמך?" הוא שאל ונשק לידה של מיסטי הסמוקה. "א... אמ.. .מיסטי..." היא מלמלה בהתרגשות שקטה. "שם יפיפה לנערה עוד יותר יפיפיה..." הוא אמר. אש רתח מזעם. לא נראה שהיה טוב יותר מהנער במשהו. הוא היה יפה, חזק, כריזמטי... אבל... כנראה גם מאמן פוקימונים.... אש חייך בחדוות ניצחון. "הי... "מאט"... אולי נערוך קרב ידידותי של שלושה על שלושה?" אמר אש בחיוך. "או, אשמח. באמת מזמן לא התאמנתי." אמר הנער. "אז קדימה ,ברוק ישפוט..." אמר אש ומיהר לתפוס פוכדור. 'בלייזקן פוקימון אש. טוטודייל ינצח אותו...' "אש נגד מאט! הקרב יהיה שלושה על שלושה, אפשר להחליף פוקימון בכל רגע בקרב. הקרב יסתיים שלאחד הצדדים לא יהיו יותר פוקימונים להלחם בהם. התחילו!" קרא ברוק והרים את ידיו. "אני בוחר בך! צא טוטודייל!" קרא אש. "טו טו טוטודייל!" קרא התנין הכחלחל וקיפץ במקומו באושר. "צא קאגרו" אמר מאט בשקט וזרק פוכדור לזירה. "צ'ו רייצ'ו!" הרייצ'ו יצא והתמתח. "טוטודייל נגד רייצ'ו! הקרב מת..." החל ברוק להגיד, אבל קול קטע אותו. "עצרו!" צעק הקול. כולם הביטו על דמות שיצאה מהצללים. נערה יצאה מבין העצים. היא לבשה שמלה לבנה ויפה, והיה לה שיער סגלגל ארוך מאוד. היו לה עיניים כחולות עמוקות, והיא נראתה כועסת. "ניסאמה (אח גדול), אתה הבטחת!" היא הביטה על מאט בכעס. "נו באמת קיו קון...." הוא אמר וגירד את שכמו בפרצוף נבוך. היא התקרבה אליו ודרכה על רגלו בכעס. "אוץ'!" הוא קרא. היא הפנתה את מבטה הכעוס לשאר. "אתם בטח "מאמני פוקימונים", לא?" היא שאלה אותם בכעס. "אממ... כן..." מלמל לה אש בחשש. "הא! אתם קוראים לעצמכם מאמני פוקימונים! אתם רק מנצלים אותם!" היא צעקה בכעס. "לא נכון!" אש התעצבן "הפוקימונים הם החברים שלי!" הוא צעק עליה. "איזה מין חבר שולח חבר שלו להלחם ולהפצע בקרב, וגם לפצוע אחרים?! אתם אנשים צמאי דם! פוקימונים לא נועדו להלחם אחד בשני!" היא צעקה עליהם בכעס. "כנראה שגם עליך ועל ההבטחות שלך אני לא יכולה לסמוך, אח גדול" היא פנתה למאט. "אבל אני אראה לכם. מה תגיד על החברים שלך, מאמן פוקימונים דגול שלי, אם כולם יהיו חלשים? אני חושבת שאז פתאום הם לא יהיו חברים כל כך טובים ויעילים." היא הסתכלה בכעס על אש. "אפילו שמות אין להם." הנערה הסתובבה ותקעה באש מבט אחרון "ממחר, נראה אם אתה חבר אמיתי." עכשיו תורכם להמשיך^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^~