יהודי מספר 2006 מתפקד!
מסתבר שאני ואחי דומים לא רק פזית כניראה גם מנטלית. הכל התחיל מתי שהו חודש אחרי תחילת השנה. המורה למטמיטקה של אחי קוראת להם במיספרים (למוקשי ההבנה- במקום שם היא קוראת לתלמידה במספר). דומני שמספרו של אחי היקר הוא 2006. כמו כל יהודי (ביחוד אשכנזי) טוב הוא קישר את זה לשואה. והנה הגנים של ציקהלה מתחילים לשחק. באחד הימים הוא התעורר בבוקר והחליט לפתוח במרד נגד המנהג המטומטם של המורה הנאצית שלו. בדרכו לבית הספר צוציק היקר עצר ב CVS וקנה לורד שחור ואיתו צייר מגד דוויד על החולצה וכתב את המיספרו על ידו הקטנה והשבירה (בידיוק כמו בשואה, רק שהוא הוסיף עוד מגן דויד ליד המספר). ככה הוא הסתובב בבית הספר עד שיעור מטמטיקה. בשיעור מטמטיקה המורה שלו קראה לו במיספרו ותשובתו של צוציק הייתה:"Jew # 2006 is reporting" מיותר לצין שאחי הקטן והשביר נאלץ לעזוב את הכיתה וללכת ל SACK (או איך שלא קוראים לזה) כל היום. הוא הגיע אליי עם מכתב מהמורה שמסביר את "החוצפה" של אחי. הוא לא רצה להראות את המיכתב על זה להורי כדי שהם יסכימו לקחת אותו לשחק פינטבול בסוף שבוע. אז הוא הראה לי אותו. כמו כל אח טוב חתמתי עליו (בשם הורי) ואפילו צירפתי מכתב שבו ציינתי בתוקף שאסור לה לפנות לצוציק במיספר, אלא רק בשמו הפרטי או בשם המישפחה שלו. מסתבר שהיא לא הפסיקה עם השיטה הגועלית הזאת והמשיכה לקרוא להם במיספרים. אחי שקט לכמה חודשים ואתמול הוא החליט לנקוט באותה שיטה. הוא מיהר לכתוב את מיספרו, ללבוש את החולצה עם המגן דוויד. ויצא לדרכו, רק שהפעם הוא מצוייד ב IPOD עם סוללה מלאה ושלל שירים שכוללים שאחד מהם הוא: I'm A Lonely Jew On Christmas (של SOUTH PARK מי שלא מכיר). וכשכולם היו בשקט הוא הדליק את ה IPOD ושם את השיר כדי שכווווולם ישמעו. מיותר לציין שהמורה לקחה לו את האייפוד ושלחה אותו להירשם (הוווווו). רק שהפעם העונש שלו היה בית ספר בשבת. הוא התקשר אליי נורא מבוכיין ולא רוצה ללכת לבית הספר ביום שבת. אמרתי לו לא לדאוג ושאני אטפל בזה. אני ניגשתי היום לבית סיפרו מצויד בחלוק של אבא שלי ובגדי חדר ניתוח (שלי) והצגתי את עצמי כאביו של צוציק. הסברתי להם שהם לא יכולים לקרוא לבני ביום שבת לבית הספר ביגלל שהוא יהודי. ופעם הבאה שהוא יקרא במספר במקום בשמו אני אתבע את בית הספר. הסתיים טוב, ניראה מה יקרה עכשיו, עדכונים בהמשך.
מסתבר שאני ואחי דומים לא רק פזית כניראה גם מנטלית. הכל התחיל מתי שהו חודש אחרי תחילת השנה. המורה למטמיטקה של אחי קוראת להם במיספרים (למוקשי ההבנה- במקום שם היא קוראת לתלמידה במספר). דומני שמספרו של אחי היקר הוא 2006. כמו כל יהודי (ביחוד אשכנזי) טוב הוא קישר את זה לשואה. והנה הגנים של ציקהלה מתחילים לשחק. באחד הימים הוא התעורר בבוקר והחליט לפתוח במרד נגד המנהג המטומטם של המורה הנאצית שלו. בדרכו לבית הספר צוציק היקר עצר ב CVS וקנה לורד שחור ואיתו צייר מגד דוויד על החולצה וכתב את המיספרו על ידו הקטנה והשבירה (בידיוק כמו בשואה, רק שהוא הוסיף עוד מגן דויד ליד המספר). ככה הוא הסתובב בבית הספר עד שיעור מטמטיקה. בשיעור מטמטיקה המורה שלו קראה לו במיספרו ותשובתו של צוציק הייתה:"Jew # 2006 is reporting" מיותר לצין שאחי הקטן והשביר נאלץ לעזוב את הכיתה וללכת ל SACK (או איך שלא קוראים לזה) כל היום. הוא הגיע אליי עם מכתב מהמורה שמסביר את "החוצפה" של אחי. הוא לא רצה להראות את המיכתב על זה להורי כדי שהם יסכימו לקחת אותו לשחק פינטבול בסוף שבוע. אז הוא הראה לי אותו. כמו כל אח טוב חתמתי עליו (בשם הורי) ואפילו צירפתי מכתב שבו ציינתי בתוקף שאסור לה לפנות לצוציק במיספר, אלא רק בשמו הפרטי או בשם המישפחה שלו. מסתבר שהיא לא הפסיקה עם השיטה הגועלית הזאת והמשיכה לקרוא להם במיספרים. אחי שקט לכמה חודשים ואתמול הוא החליט לנקוט באותה שיטה. הוא מיהר לכתוב את מיספרו, ללבוש את החולצה עם המגן דוויד. ויצא לדרכו, רק שהפעם הוא מצוייד ב IPOD עם סוללה מלאה ושלל שירים שכוללים שאחד מהם הוא: I'm A Lonely Jew On Christmas (של SOUTH PARK מי שלא מכיר). וכשכולם היו בשקט הוא הדליק את ה IPOD ושם את השיר כדי שכווווולם ישמעו. מיותר לציין שהמורה לקחה לו את האייפוד ושלחה אותו להירשם (הוווווו). רק שהפעם העונש שלו היה בית ספר בשבת. הוא התקשר אליי נורא מבוכיין ולא רוצה ללכת לבית הספר ביום שבת. אמרתי לו לא לדאוג ושאני אטפל בזה. אני ניגשתי היום לבית סיפרו מצויד בחלוק של אבא שלי ובגדי חדר ניתוח (שלי) והצגתי את עצמי כאביו של צוציק. הסברתי להם שהם לא יכולים לקרוא לבני ביום שבת לבית הספר ביגלל שהוא יהודי. ופעם הבאה שהוא יקרא במספר במקום בשמו אני אתבע את בית הספר. הסתיים טוב, ניראה מה יקרה עכשיו, עדכונים בהמשך.