הנה לך ניתוח
הפוליטיקה הישראלית לא מעניינת יותר מדי- הכל סובב סביב מאפיה. המאפיה הישראלית זה בתכלס הממשלה! וחוצמזה הספרים של רומח הדרקון זה לא רק מפלצות, יש להם מסר חזק והם כתובים בשפה יפה ומעניינת (בלי להתחשב בפאקים של התרגום), כך גם הדמויות עגולות ומתפתחות במהלך היצירה, לכל דמות יש את המוסר שלה- השקפת העולם שלה. מרגרט וטרייסי הצליחו לתאר כל דמות בין השורות, ככה שלא כל אדיוט (וכן אני רומזת משהו..) יצליח להבינם. העלילה החיצונית, לא רק הפנימית, חבויה, וצריך להשקיע לפחות שניה של מחשבה למה כל דבר קורה, ולמה כל אחד נוקט באותם הצעדים. אני יכולה להביא לכך מליוני דוגמאות אבל את לא תביני כי מניחה שלא קראת את הספרים. או שכן? את לא ברורה מדי לאור העובדה שאת מדברת בשפת רחוב, שפה "פקאצית", שאין להעריכה או להבינה כהלכה. תגידי, קראת את היצירה "תפוחים מן המדבר"? לא, כנראה לא. את די דומה לדמות הראשית שם. זאת שקועה בדתה ואת שקועה בשרשרת ה"פופולריות" של הנוער כיום. מה שה"חבורה" מחליטה, כך יהיה. אין לך מחשבה משלך כי זו מושפעת חזק מהסביבה. הסביבה מעצבת אותך, בדיוק כמו שהיא מעצבת את הדמות הראשית בתחילת היצירה. *אם קראת והבנת, אז כל הכבוד. אם קראת ולא הבנת כלום, אז- בדיוק!