יד

יד

ידך המעסה את שכמי
מעבירה אליי
את הדבר הנכון.
את תמצית האהבה
את הזרם העדין הזה
הנובע, כה נדירות,
מן הגוף של הנמשכת באמת.
שתינו יודעות שזהו רגע של חסד.

שתינו משתוקקות לחזור עליו,
אבל בפעם הבאה -
כבר אבד.

ביום שלאחר אני פוגשת אותך במרכול
את עם בתך.
הלא את אם.
לבך תפוס מכבר.
האויר בינינו אדיש.
שתינו יודעות

שאבד.
 
למעלה