ידע לעומת הבנה

[אליקים]

ידע לעומת הבנה

הידע הנו מחסום בפני הבנה. מה דעתכם, האם זה נכון. אליקים

 

[ושתי]

מחסום הידע היא הבורות

הבנה מחייבת ידע. שני אלה הם הבסיס לרמות חשיבה גבוהות יותר, כמו יישום, אנליזה, סינטזה, הערכה, ביקורת ולבסוף יצירה. מחסום לכל אלו היא הבורות. אני מתכוונת לבורות מתוכננת ומכוונת.

 

[אליקים]

והבורות פתח להבנה

בורות הנה האויב של הידע ולא של ההבנה ולכן בורות שווה אי ידע ולא אי הבנה. אם הידע הנו מחסום בפני הבנה, הבורות הנה פתח להבנה. ידע = חשיבה+יישום+אנליזה+סינטזה+הערכה+ביקורת+יצירה = ידע. הידע איננו הבנה, הידע נרכש באמצעות השכל, כל הדברים שאנו קוראים להם הבנה הם למעשה כל מיני דברים אחרים כגון, הסקת מסקנות, חישובים הנותנים פתרונות, נסיון, אינטואיציה, ראיה מדעית. הידע הנו פעולה של השכל, של הראש, בעוד שההבנה הנה אם אפשר לומר כך, רגש, לב. הידע הנו תוצאה של פעולות הנעשות על ידי החומר, בעוד שההבנה הנה למעשה דבר רוחני. הידע קשור למרכז בגופנו, שנמצא במקום שונה לחלוטין מהמרכז שההבנה קשורה אליו. מוכנה להסביר, מה זה בורות מתוכננת ומכוונת? בברכה אליקים

 

[ילידת המאה שעברה]

נכון

קל לאדם בור להבין טוב יותר ברמתו, פשוט מפני שאין לו רמה באותו תחום. (קשקוש) בשביל הבנה- חייבים ידע. ההבנה היא מעל הידע: לאחר שאנו רוכשים ידע, אנחנו מעמיקים יותר, ורוכשים את ההבנה. ולמה הדבר דומה? זה כמו שבונים קופסא. תחילה בונים את הדפנות, ואח"כ מחברים אותם בצורה כזו, שנוצר עומק בינהם. בתהליך התבגרותו של ילד-> אדם, הוא עובר שלבים. תחילה הוא רוכש הרבה ידע. הידע הוא כלי להבנה. ובהמשך הוא לומד להבין את המשמעויות של אותו ידע- מה עומד מאחוריו, ולמה פה, ולמה שם.. ברגע שיש לך את הבסיס, אתה יכול להעמיק בו, ולהבין אותו טוב יותר. אם אין לך ידע, אין לך מה להבין. אתה לא יכול להבין לגמרי תרגיל, אם אין ברשותך את הידע הנדרש לפתרונו. קאפיש? (הגזמתי עם דוגמאות?)

 

[ילידת המאה שעברה]

רק עכשיו ראיתי

את תגובתך על הסתירה. אני מודה, שכשכתבתי "גם", לא ממש חשבתי על זה, אבל בהמשך, הגעתי למסקנה שאולי זו לא ממש סתירה, במקרים מסוימים. מה שכן, הידע הבסיסי הוא הכרחי! לפעמים, ידע רב מידי, יכול לבלבל ו"לחסום" את ההעמקה להבנה. לעומת זאת, כאשר הידע לוקה בחסר, יש סיכוי רב, שההבנה תהיה מוטעית. כמו שאומרים, שללמוד תמיד צריך, אבל לא צריך להיות עם ראש בקיר, אלא לנסות להפעיל את המוח ו"לראות" גם לצדדים, תוך כדי. הענין לא "יושב" אצלי לגמרי בבהירות, לכן התקשיתי להסביר.. מצטערת.

 

[אליקים]

קשקוש מקושקש

כנראה שהשעות הקטנות של הלילה אינם הכי מתאימות להבנה. מובן שאי ידע, בורות, אינם הבנה, ולא בהכרח יגרמו להבנה. מה שראית היה "הבורות הנה פתח להבנה". הדבר הגיוני, אם הידע הנו מחסום, הבורות הנה פתח. נכון, זה לא כל כך פשוט, אולי נשמע כ"קשקוש". אבל זו אמת. כאשר אנו מעמיקים יותר אנו רוכשים ידע רב יותר, ידע עמוק יותר, ככל שנעמיק כך הוא יגדל. ידע ניתן לקנות (גם בכסף), אם בבית ספר, בספרייה, מאדם אחר, הידע הנרכש יהיה ברמות שונות, החל מהרדוד ביותר ועד העמוק ביותר, הידע הוא הרי אין סופי. כאשר למדת ואת אומרת "הבנתי", הכוונה היא כי את יודעת במה מדובר, כי את יודעת להשתמש בו ולהסיק ממנו את המסקנות הדרושות, כי את יכולה להמשיך הלאה, אולם ההישג של הידע איננו הבנה אלה תוצאה זמנית, שתוביל לעוד ידע. שנינו יודעים שבכדי לבנות קופסא, או בניין או מטוס צריך ידע בלבד, וגם התשובה לשאלה איך מטוס מצליח להתרומם, הנה ידע בלבד. כל המחקר המדעי הנו ידע טהור, הוא מוסיף ידע על ידע ומאפשר להמשיך כך עד אין סוף. נכון שהסיבה העיקרית ללימוד, למדע, הנה הצורך להבין, (את הקיום, את האדם, את החיים) אולם לעולם זה לא יקרה, התוצאה תמיד תהיה עוד ידע. כמובן שכל הידע הזה משמש את האנושות, לפעמים עוזר לה ולפעמים גורם לה נזק. אנחנו משתמשים במילה "הבנתי",בצורה לא נכונה, מאחר ואין לנו בעברית מילה אחרת. ההבדל בין הידע להבנה, מבחינת השימוש במילים הוא כמו ההבדל בין, רחמים לחמלה, כמובן שהמשמעויות שונות. תזכורת: הידע הנו דבר חומרי, ההבנה הנה דבר רוחני. בברכה אליקים

 

[ילידת המאה שעברה]

קשקוש. בסדר.

אם השעות הקטנות של הלילה מפריעות לך לחשוב, לא בהכרח שמפריעות גם לאחרים. יש קטע יפה שנקרא Im not a morning person, מכיר? עדיין לא הסברת לי איך הידע מפריע. נדמה לי שלא עלית בדיוק על הנקודה שלי, לדעת איך מטוס מתרומם זה דבר אחד, להבין איך מטוס מתרומם זה דבר אחר. נכון שהתוצאה של שניהם שווה, אלא שהשוני הוא בתפיסה המקורית, בידע הבסיסי. זה או שאני לומדת איך מטוס טס, או שאני מבינה איך מטוס טס, מתוך מושכלויות אחרות שלמדתי. בדוגמא שלי, הידע היה החומר! כלומר, אם יביאו לילד דפנות, לא בהכרח שידע לבנות קופסא (או אם יביאו לבנאדם קורות עץ, מתכות שונות וכלים, לא בהכרח שידע לבנות אוניה). כמו שאמרת, ההבנה היא יותר "רוחנית". הידע הוא יותר מושכל "פיזי". מאכילים אותך. מה שאתה בולע, אתה בולע. אבל ההבנה שלך היא לזהות מה נכנס לך לפה. איך עושים את זה לבד, וכדומה. ל"הבנתי", כמו שאמרת, יש בעברית שני פירושים- 1. קלטתי (כלומר- אני יודע). 2. אני מבין- הבנה במשמעות העמוקה של המילה. מבין מה שעומד מאחורי השורות. מסוגל להסיק מסקנות בעצמו! הידע אינו מחסום והבורות אינה פתח, במשמעות הפשוטה. ה"חסימה" של הידע, זוהי מוגבלות מחשבתית שלנו. הבעיה אינה נעוצה בידע, אלא ביכולת האדם "לצאת" מחסימה מחשבתית. אשמח אם תסביר לי את דבריך, בהסבר פשוט, ואפילו עם דוגמאות, על הפתח להבנה.

 

[ילידת המאה שעברה]

חסימה מחשבתית היא הקבעון החשיבתי.

 

[אליקים]

הסבר פשוט

אהבת אלוהים עם תנאי, באמצעות מתווכים, ידע. אהבת אלוהים טהורה, ללא מתווכים, הבנה. כל טוב אליקים

 

[ילידת המאה שעברה]

אם כך, ברב המקרים- אהבה ללא תנאי!

נכון שיש כאלה, שנראה שהם קצת "שוכחים" את אלוקים, בצד הרב/הרבי/האדמו"ר, אך אין זה כך. רב/רבי/אדמו"ר אינו מתווך במובן הפשוט של המילה, הוא בעצם מסייע, מעין "צינור" להעברת השפע מאת אלוקים, הוא אדם גדול יותר, מבין יותר, ונמצא בשביל מה שאין האדם הפשוט מתמצא בו. משהו כזה. חשוב להדגיש- אותה אישיות גבוהה, אינה ברת השוואה לאלוקים, ואם להשוות בין אדם לאלוקים ובין רב גדול לאלוקים- שניהם כאין וכאפס. כלומר, שניהם שווים בפני אלוקים. כך שממש לא נכון להגדיר אישיות זו כ"מתווך" במובן הפשוט. או במילים אחרות- אף אדם לא עומד ביני ובין אלוקים! אין צורך באדם- בשר ודם- ע"מ להתקשר עם אלוקים. ואם כך, זוהי אהבה ללא תנאי, עד כמה שניתן. (לא אתיימר לומר אהבת אלוקים טהורה, שאני, ורבים כמוני, עוד לא הגענו לרמה כזאת)

 

[אליקים]

מה היה הנושא

אהבת אלוהים על תנאי, או בלי תנאי, הנו נושא מענין בפני עצמו. אולם התשובה הפשוטה לפי בקשתך, היתה, על ההבדל בין ידע להבנה. נושא המפתח כפי שזכור לך, הנו, הידע הנו מחסום בפני הבנה. התשובה הייתה שיש אהבה מתוך ידע, זוהי אהבה מותנית. ויש אהבה מתוך הבנה, זוהי אהבה טהורה. הידע הנו דבר שנרכש ממקורות שונים, חיצוניים ואנו מזדהים אתו, בעוד שההבנה מופקת מתוכנו והיא טהורה. כל טוב אליקים

 

[ושתי]

ההגדרות אינן מתאימות

(1) ידע איננו מכלול היכולות השכליות של האדם. ידע הוא החלק האינפורמטיבי. על מנת לרכוש ידע צריך, אמנם, יכולת קליטה. אבל אין בכך בהכרח יכולת של עיבוד הידע. משה ואורי ישבו בשיעור מתימטיקה וקלטו ידע מסויים, זהה. אורי ניצל ידע זה על מנת לקשר עם ידע קודם וליצור רעיון חדש - המצאה, סינטזה, בעוד שמשה נשאר עם אותו ידע ולא עשה בו כל שימוש. (2) בורות היא אויבו של האדם המודרני. אדם מודרני הוא זה שרוצה להתקדם בחייו התרבותיים, חברתיים, והוא פתוח לקרוא, לשמוע, לראות, למשש, להריח ולטעום כל דבר חדש שנקרה בדרכו, ובעצמו להעריך, לשפוט ולהחליט מה ייקח עמו הלאה ומה ישאיר מאחרי גבו. (3) בורות מתוכננת ומכוונת - הייתי בטוחה שתבין גם מבלי שאפרט, ולא כל כך נעים לפרט: חינוך לבורות מתכוננת היא סגירת כל ערוצי התרבות בפני אדם מסויים, וחינוכו אך ורק על בסיס ההלכה הדתית, יהודית או מוסלמית. הבורות הזו מתוכננת למטרה מסויימת: למנוע נגישות של כל פרט ופרט באותה חברה מסויימת להשכלה רחבה, השכלה ש"עלולה" להביא אותו לדעות חדשות, שיביאו לשינויים במבנה החברה הסגורה ובחוקיה, שיביאו לשוויון זכויות מלא לכל אנשי אותה חברה, שיביאו לביטול השליטה המלאה של השליטים באותה חברה, ויש לי עוד כמה דברים להגיד בנדון.

 

[אליקים]

בורות לא מתוכננת

לסעיף (1), את צודקת, ראי תשובה ב-קשקוש מקושקש, לילידת המאה שעברה. לסעיף (2), את צודקת ראי תשובה ב-קשקוש מקושקש. לסעיף (3), הסיבה שלא הבנתי ובקשתי את עזרתך הנה כנראה תוצאה של בורות. מה לעשות שלא כולם נולדו חכמים. לעניין: זה בדיוק מה שנקרא היררכיה, גם מדינת ישראל בכללותה חילונים ודתיים כאחד הנה היררכיה, חינוך מתוכנן ומכוונן של החברה הדתית כפי שקיים במדינת-ישראל, הינו היררכיה בתוך היררכיה. רק בכדי לעשות את זה יותר מעניין, היררכיה שווה דמוקרטיה. המשמעות הנה שדמוקרטיה אינה שווה חופש, אלה...? התוצאה של היררכיה ולא חשובה הכמות או האיכות, הנה ידע, הידע הנ"ל מפריע לנו, הוא חוסם בפנינו את היכולת להבין, מאחר והוא יוצר מסגרות ומוסכמות, משעבד אותנו אליו, - כי הרי אנחנו יודעים רק את מה שאנו יודעים - גורם לנו להזדהות אתו ולא מאפשר לנו להתפתח, לא חשוב אם למדנו בחברה חילונית, או במסגרת דתית, התוצאה זהה, רכישת ידע ולא הבנה. את הידע ניתן לרכוש לבד או בקבוצות, את ההבנה, רק לבד, זאת כפי שכבר נאמר, מכיוון שהידע הנו רוחני. בכדי להבין יש צורך באנרכיה,(פנימית), אז אולי, אם לא נקח בחשבון את כל מה שלימדו אותנו, יש לנו סיכוי להבין, אבל רק לבד, מאחר ועם עוד מישהו, נוצר מצב של תלות או הזדהות. ושוב לא נוכל להבין אלה רק ללמוד ולדעת עוד. בברכה אליקים

 

[ושתי]

מודה ועוזב ירוחם

(1) תודה לך, אליקים! אתה הראשון בפורום הזה שמודה שצדקתי. כבר חשבתי שאני פראנואידית.אפילו מהנהלת הפורום ירדו עלי. יש שם אנשים רגישים למילים. (2) אתה כנראה אדם חכם, ואני אישה מאד סתומה. הפילפולציה שלך בדבר הייררכיה=דמוקרטיה, דמוקרטיה לא שווה חופש, אנרכיה פנימית - תסלח לי, אבל כל זה מסובך עבורי. מה לעשות? אישה טיפשה. הייררכיה איננה מילה נרדפת לדמוקרטיה. אלו הם שני מושגים שונים לחלוטין, והמשותף ביניהם היא הסיומת "יה". סוג של אלוהים. זה כמו שאגיד לך, שגבינה שווה מסעדה. כשהגדרתי בורות מתוכננת לא התכוונתי לאדם דתי נאור. ואתה יודע היטב למה ולמי התכוונתי. גם אין קשר בין "אנרכיה" ל"הבנה", ואתה משחק במילים אלו כפי שאמן אבסטרקטי משחק עם חומרי הגלם. לאומן הכל מותר. האמנם כך גם לגבי פילוסוף? כמוך? (3) ידע הוא רוחני בדיוק כשם שכל נושא בתחום התרבותי הוא רוחני. כל מה שקשור לחשיבה הוא רוחני. אבל כמו בכל הכללה כן גם יש יש להיזהר: ידע על מערכת הביוב = רוחני או לא? ידע על הפרשות האדם = רוחני או לא? (4) על מנת להבין צריך סובסטרט שיקלוט את נשוא ההבנה: מוח. אבל לא כל מוח מסוגל לקלוט ידע, או כל ידע, או את אותו ידע. לא אנרכיה נדרשת למוח על מנת להכשירו לקלוט ידע, אלא תרגול, התנסות, גירוי, עידוד, תמיכה, דרבון, המרצה. (5) יש אנשים שקליטת ידע משתפרת אצלם תוך לימוד בצוותא, ויש שהצוותא מפריעה והם קולטים טוב לבדם, בבדידות. גם כאן אל תגיע להכללות רק משום שהלימוד בישיבות ובכוללים הוא בחברותא. שכבר נאמר, או בחברותא או במיתותא. סתתתאםם. שבת שלום!

 

[אליקים]

.

.