היי ליאן
אז כמה הבהרות... אני והבחורה המדוברת מעולם לא הגענו למצב של קיום יחסי מין. תחילת הקשר היה בבלינד דייט, ששבתחילתו גילינו שאנחנו מכירים- אנחנו התראנו מספר פעמים במהלך הלימודים שלנו באותה אוניברסיטה. לא למדנו באותו חוג, אבל יצא לנו להחליף מבטים, חיוכים, ואפילו היי פה ושם, וזאת למרות שהיינו זרים (מה שלדעתי מעיד על עניין הדדי). יום אחד נתקלנו זה בזו במקרה בצ´ט. הפגישה נמשכה שעות ארוכות לתוך הלילה, ולאחריה באו מספר שיחות טלפון שיצרו עניין הדדי שאינו תלוי מראה (מאחר ובפגישות המקריות בקמפוס לא החלפנו שמות עדיין לא ידענו שאנחנו בעצם מכירים, אבל כשהתחוור לנו שלמדנו באותו מוסד אקדמי, השתעשענו ברעיון). ואז הייתה הפגישה המדוברת, מעט מבוכה ו... שיחה ארוכה מלאת עניין הדדי (עד שהמקום בו ישבנו פשוט נסגר). היו פגישות נוספות שבמהלכן למדנו שאנחנו מאוד דומים באופי, מה שסייע להרגיש קרוב לאחר למרות ההכרות הקצרה (תחושה שמצאתי נפש תאומה). הייתה גם לא מעט ביקורת עצמית וגם על האחר על זה שהפגישות לא מתקדמות לכיוון המצופה אלה ממשיכות להיות חבריות (היא יותר מרמזה שיש לה עניין שזה יתקדם אבל יחד עם זה היא גילתה הססנות). אומנם באחת הפגישות התפתח רגע אינטימי קצר, אבל נסוגתי ממנו ואני מתקשה להבין למה (אולי חששתי שהעיתוי לא מתאים...). ולא הייתה לי הזדמנות נוספת, כי לאחר הפגישה, היא הודיעה לי בשיחת טלפון שהיא מרגישה איתי כמו עם חבר טוב ומתקשה לראות איך זה מתפתח למקום אחר. מאז, למעט כמה רגעים של סערת רגשות וביטויי כעס על האחר, אנחנו מתראים כידידים. ואני לא מאלו שממהרים להצהיר שהם מאוהבים, אבל אני כן יכול להגיד שהיא יקרה לי. וכשהיא משתפת אותי באותם פרטים עסיסיים, אני מקבל את הדברים בחיוך, מעט מבוכה (שהיא כבר די מעטה כשאני כבר מכיר את הסגנון שלה) ועניין. ובנקודה זו אני חושב שאולי ניתן לפתוח כאן נושא חדש לדיון: "הבא להורגך השקם להורגו". או במילים אחרות- האם יתכן שבתחילתו של קשר כאשר בן הזוג מגלה הססנות ולא בגלל חוסר עניין, אבל שמתפרשת כחוסר עניין, בת הזוג עשויה להגיב בהכרזה על סיום הקשר???