יבשו דימעותי

[vered140870]

יבשו דימעותי

הי בנות. אני לא יודעת אם אתן זוכרות את סיפורי וגם קשה לי לפרט בשל מסך הדמעות בעיניי. אני אם לשני ילדים - לא יודעת מניין היה לי מזל ללדת אותם לפני שכל פרשת האנדו הזו התחילה. לפני 8 חודשים עברתי לפרוסקופיה בירושלים. היתה לי ציסטה שוקולדית של 6 ס"מ וכן תסביב של החצוצרה. הרופאים אמרו שזו אנדו קלה "ללא דרגה" וכך חייתי באשליה שאני אהיה הנס הראשון של אנדו שפשוט חלף, מה גם שבאולטראסאונדים הקודמים הכל היה תקין. הרגע שבתי מאולטראסאונד ו....שוב באותה שחלה ציסטה אנדומטריומית של 3 ס"מ. הרופא שוב טוען שאין צורך בדיכוי ושנחכה עד לעוד אולטראסאונד בעוד חודשיים. אני לא מפסיקה לבכות. אין לי חשק שהילדים יחזרו מהקיטנה ואני עצטרך להעמיד פנים שהכל בסדר כי הכל לא!!! איך יוצאים מזה? נגמרו לי הכוחות והאמונה.

 

[שון001]

אני לא כל-כך מבינה למה את בוכה

יש לך שני ילדים מקסימים, ואני מתארת שגם אבא שלהם מדהים כמוהם. רוב הבנות פה חיות אם צ'יסטה, ויש כאלה שאפילו גרוע יותר, כאבים כרוניים למשך זמן ממושך. אז תסתכלי על מה שטוב, קחי את עצמך בידיים ותחשבי על כמה את ברת מזל.

 

[vered140870]

תודה על העידוד

אני בוכה על כך שברור לי שאצטרך דיכוי. אני שמחה על ילדיי אך עצובה על מה שהם עוברים ויעברו עם אמא חולה או לחילופין מוטרפת מתופעות לוואי- כי אני טיפוס שמגיב קשה מאוד לשינויים הורמונליים(לפני מחזור, ההיונות). אני שונאת את המחלה הזאת ותקועה בשאלות כמו למה זה מגיע לי.

 

[זק המקורית]

הכל נכון אבל

עדיף דיכוי ותופעות לוואי שהם כלום לעומת למה זה יכול להגיע ואת לא רוצה לשמוע את הסיפור שלי....

 

[lee E]

חוץ מזה עם דיכוי אין תופעות

הורמונליות וגם אם יש עדיף איזה כדור הרגעה קטן מאשר פתיחת בטן או טיפולי IVF קשים וכואבים ומטרפים יותר מכל תנודה הורמונלית קלה

 

[זק המקורית]

חייבת לציין

שמאז הזריקות הדקא שקיבללתי המערכת ההורמונלית שלי עדיין "משותקת"... מה עושים????

 

[זק המקורית]

עברו 8 חודשים מאז האחרונה

 

[lee E]

בגלל זה את כותבת בדיחות של כיתה

ג', כי המע' ההורמונלית שלך נסוגה לגיל 8...כמו ההורמונים שלך..

 

[זק המקורית]

אז מה עדיף דיכוי או לא?

 

[lee E]

רוצה תשובה רצינית? את יודעת את

התשובה לא?

 

[זק המקורית]

אז אל תצחקי לי על הבדיחות שלי

 

[lee E]

כלומר עדיף דיכוי אבל שלא יצחקו

לך על הבדיחות? או בלי דיכוי ובלי בדיחות?

 

[lee E]

ועכשיו ברצינות.

זוהי מחלה שמצריכה דיכוי למניעת נזק עתידי. לפי דבריך, עדיף שתחליפי רופא. אין כאן מקום לייאוש אלא לפעולה מידיית ורצינית. תתקשרי למרפאת האנדו' בתל השומר 03-5302024

 

[זק המקורית]

תראי לפי הסיפור שלך

את עוד בתחילת התהליך גשי לייעוץ במרפאת אנדו' בתה"ש. לדעתי על ציסטה 3 ס"מ לא תקבלי דיכוי כבד כמו דקא' אלא גלולות רצוף אבל שוב עדיף שתקבלי את המידע הנכון ביותר למצבך במרפאה בתה"ש ושוב בהחלט להגיד כן לדיכוי ולא צחקתי כשאמרתי שאת לא רוצה לשמוע את הסיפור שלי תרגישי טוב ותתעודדי כי לשאלתך "למה זה מגיע לי?" - כולנו שאלנו את השאלה הזו ותשובה אין.... אל תתעסקי בזה ותחשבי איך לקבל את המצב ולחיות ממנו הכי נכון וקל שאפשר כמו שכתבה לך שון יש כאן בנות שעברו באמת סיפורי זוועה ועדיין לא זכו לאושר שנקרא ילד כשהילדים שלך חוזרים הביתה מהקייטנה קבלי אותם באהבה ותראי שהחיוך שלהם ימיס כל כאב אחר.......

 

[vered140870]

תודה, אתן מקסימות

לא נעים לי להודות הזה אבל בכל היממה הקשה הזו מה שהחזיק אותי זו בעיקר הציפייה לתשובות מכן. אני יודעת שעם שני ילדים הכל נראה לרובכן זניח, אז זו ההזדמנות לכתוב שלצערי יש לי גם בעיה קרדיולוגית ולכן בד"כ לא ששים לתת לי גלולות, כך שקרוב לוודאי שההמלצה תהיה לכיוון הדקא. ואולי מכאן(מהבעיה הנוספת שלי) חוסר היכולת שלי להתגבר על הבשורה הרעה מהיום. מחר אני מקווה להרגיש טוב יותר וליצור קשר עם תה"ש.

 

[זק המקורית]

היי - וסליחה אם נפגעת

זה לא נכון שעם שני ילדים הכל נראה לנו זניח אף אחד לא אמר זאת כולן כאן יודעות טוב מאוד כמה קשה ולא פשוט להרות וכולנו מאוד מתרגשות מהעובדה שאישה עם אנדו אכן הצליחה להרות וללדת. לאף אחת מאיתנו לא קל מאז שגילו אצלנו את האנדו החיים לא פשוטים ולפעמים אפילו מסתבכים ולא רק מבחינת המחלה לחלקנו היו משברים גם בחיים האישיים המלצתנו היתה שתתני את תשומת לבך לילדים למשפחה לזוגיות והכי חשוב לעצמך נכון שזה מאוד קשה כשכואב וכשצריך להתמודד עם כל המחלה הזו תאמיני לי אני יודעת בדיוק מה זה להתמודד איתה זה בכלל לא פשוט. הקושי בלקבל את הדיכוי - את צריכה להבין שאין לך ברירה כמעט זה או דיכוי או להגיע לדרגות קשות יותר של אנדו שיכולות באמת לגרום לנזקים קשים. במצבך כשאת עדיין אם ציסטה קטנה יחסית - מאוד מאוד ושוב מאוד ממליצה לך לגשת למרפאה בתה"ש ליעוץ אצל דר' סוריאנו ולעדכן אותו גם בבעיה הקרדיולוגית והוא ידע הכי טוב להמליץ לך אם כן להיות על דיכוי או לא. אנחנו בתור בנות שסבלנו מספיק ותמיד זלזלו בכאבים שלנו - לא נגיד לא לדיכוי. הדיכוי זה מה שמחזיק אותנו - למרות כל התופעות כמו שאולי קראת בשירשור אני הפסקתי לקבל דקא לפני 8 חודשים ומבחינה הורמונלית הכל משותק ושלא תחשבי לרגע שזה לא עושה לי בלגן בחיים האישיים . אך בין לקחת דקא לבין כלום למרות הכול - זה לקחת דקא' זה משנה כל כך את החיים הכאבים והדימומים פוסקים , אומנם יש גלי חום "קריזות" אבל ישמע לך מוזר זה עדיין שווה את זה. אחרי שהחיים חוזרים למסלולם בעקבות טיפול כלשהו (ניתוח, דיכוי, הריון) אנחנו מאוד משתדלות לא ליפול לתוך מערבולת הלמה זה קרה לי? מאוד קל לרדת לשם השאלה כמה קשה יהיה לצאת משם - הפיתרון לחזור לשגרה וכמה שיותר מהר לחשוב רק חיובי. אני מאוד מבינה את מה שעובר עלייך ומקווה שדר' סוריאנו ימצא בשבילך את הפיתרון הטוב ביותר (בעצם אני בטוחה שהוא ימצא פתרון טוב). תאמיני בעצמך ובכוחותיך לעבור גם את השלב הזה ותסתכלי על הכול מגבוה ואז תראי כמה הכול פשוט. ושוב חיוך על פני ילדייך, החיבוק שלהם - אין דבר יותר מחזק מזה. אנחנו כאן תמיד

 

[vered140870]

ושוב תודה

אני מנסה להתאושש. אולי מחר אקום עם כוחות מחודשים. הבעיה, שהייתי בהכחשה יותר מידי זמן ורק היום כנראה הבנתי שאין ניסים באנדו. ויש לי שאלה קצת מביכה- האם מוכר לכם כאבים באזור דווקא אחרי אולטראסאונד וגינלי?

 

[בואינג 707]

אל תתנצלי על הרגשתך הרעה

יש ימים קשים, בימים אחרים הדברים יכולים להיראות יותר קל, אנחנו לא בתחרות מי יותר סובלת...

תמיד חשוב להסתכל על חצי הכוס המלאה ואני יודעת שכואב פיסית זה קשה. כולנו כאן עוברות יום אחרי יום, יש ימים בלתי נסבלים ויש ימים יפים

מקווה שתחושי הטבה במהרה ושהימים הקשים יוחלפו בימים טובים יותר