יאן יאנג - אהרוני
כאשר סעדתי את ליבי, באחד מלילות שבוע שעבר, במסעדה הסינית של אהרוני , בשד' רוטשילד בת"א, לא יכולתי להשתחרר מההשוואה בין מחזוריות בחיי מסעדה לבין אלה של בני האדם. בהתחלה החדשנות, הרעננות, הפזיזות,החיזור, הפאשלות הקטנות . לאחר מכן הבשלות, היציבות, הניסיון ולבסוף הבלות, השיגרה השיעמום והמובנות מעלו. לצערי נדמה שאהרוני הגיע לשלב הבלות. לותיקים כאן מיותר לספר מה היתה המסעדה הסינית של אהרוני כאשר רק נפתחה ואיזה בשורות קולינריות הביא אהרוני שהשתלם בסין. חדשנות רעננות קולינרית,שרות ללא דופי (אהרוני היה גם הראשון שייבא עובדים פיליפינים ותיאלנדים והעסיק אותם כטבחים ומלצרים במסעדה). מנות מאד מיוחדות וייחודיות. כל אירוע הראוי לציון היה נחגג שם ברוב פאר והדר. שום דבר מהנ"ל לא נשאר. כן האוכל עדיין סביר. סביר. לא יותר. המיסעדה משדרת עליבות (מה שהיה "אין" לפני 20 שנה זקוק לרענון. מה לעשות...)השרות חובבני (את התיאלנדים החייכנים החליפו ילדות שבמקום בייבי סיטר נקלעו למלצר) על סף המעליב והאוכל כאמור בסדר. יש דיל באהרוני שנראה מאד מפתה : 79 ש"ח לסועד כולל מנה ראשונה, עיקרית אבל כל דבר קטן זה תוספת (מזכיר קנית דירה מקבלן יודעים איך נכנסים אבל אף פעם לא איך יוצאים...). הלכנו על הדיל ואם החשבון הסופי לא יסתדר לכם זה לא בגלל שטעינו בחישוב זה התוספות. לראשונות: מרק פירות ים (5 ש"ח תוספת) דים סאם (3 דוגמיות זערוריות), סלט ויטנאמי (30 ש"ח , לא כלול בדיל) 2 ארגולס. המרק היה מצוין אך הוגש קר מדי והיה נחוץ להחזירו למטבח לחימום. השאר כאמור היה סביר. כאן באה הפשלה של הערב: בקבוק יין השרונה שהזמנו (80 ש"ח)הגיע כאשר הוא חצי חלוץ וכאשר ניסינו להשלים את המלאכה נשארנו עם חצי הפקק ביד. על מזיגה או שמפנייר לא שמעו שם (שמפנייר קיבלנו רק לאחר שהזעקנו את מנהל המישמרת...לא מתאים אהרוני...) עיקריות: שרימפס (15 ש"ח תוספת) ברווז ברוטב דבש, עוף באננס, ודג דניס. כל זה מלווה באורז מטוגן (מצוין) ובאורד מאודה (פחות טוב לטעמי). השרימפס היו מצויינים, ברוטב חריף. הברווז היה יבש מדי ואפילו רוטב הדבש לא הצליח לרענן אותו, העוף הזכיר עוף ב- TAKE AWAY, והדג היה פשוט טפל ולא טעים. החשבון: כולל שתיה קלה הסתכם ב- 521 ש"ח לפני תשר, שלא ממש הגיע אבל מה לעשות שרחמנים בני רחמנים אנו...) יותר ממה שהתבעסתי, התעצבתי ולאהרוני אומר: או שתחזור להשקיע במסעדה או שפשוט תסגור ותתרכז בתוכניות הטלויזיה שלך ובסיפרי הבישול. פשוט חבל! התקבא"נו אצל מקס. לא הלוחם בדרכים, אלא אליל השוקולד מקס ברנר. על כך בנפרד. על הארוחה הדיי מאכזבת חפתה החברה המקסימה.
כאשר סעדתי את ליבי, באחד מלילות שבוע שעבר, במסעדה הסינית של אהרוני , בשד' רוטשילד בת"א, לא יכולתי להשתחרר מההשוואה בין מחזוריות בחיי מסעדה לבין אלה של בני האדם. בהתחלה החדשנות, הרעננות, הפזיזות,החיזור, הפאשלות הקטנות . לאחר מכן הבשלות, היציבות, הניסיון ולבסוף הבלות, השיגרה השיעמום והמובנות מעלו. לצערי נדמה שאהרוני הגיע לשלב הבלות. לותיקים כאן מיותר לספר מה היתה המסעדה הסינית של אהרוני כאשר רק נפתחה ואיזה בשורות קולינריות הביא אהרוני שהשתלם בסין. חדשנות רעננות קולינרית,שרות ללא דופי (אהרוני היה גם הראשון שייבא עובדים פיליפינים ותיאלנדים והעסיק אותם כטבחים ומלצרים במסעדה). מנות מאד מיוחדות וייחודיות. כל אירוע הראוי לציון היה נחגג שם ברוב פאר והדר. שום דבר מהנ"ל לא נשאר. כן האוכל עדיין סביר. סביר. לא יותר. המיסעדה משדרת עליבות (מה שהיה "אין" לפני 20 שנה זקוק לרענון. מה לעשות...)השרות חובבני (את התיאלנדים החייכנים החליפו ילדות שבמקום בייבי סיטר נקלעו למלצר) על סף המעליב והאוכל כאמור בסדר. יש דיל באהרוני שנראה מאד מפתה : 79 ש"ח לסועד כולל מנה ראשונה, עיקרית אבל כל דבר קטן זה תוספת (מזכיר קנית דירה מקבלן יודעים איך נכנסים אבל אף פעם לא איך יוצאים...). הלכנו על הדיל ואם החשבון הסופי לא יסתדר לכם זה לא בגלל שטעינו בחישוב זה התוספות. לראשונות: מרק פירות ים (5 ש"ח תוספת) דים סאם (3 דוגמיות זערוריות), סלט ויטנאמי (30 ש"ח , לא כלול בדיל) 2 ארגולס. המרק היה מצוין אך הוגש קר מדי והיה נחוץ להחזירו למטבח לחימום. השאר כאמור היה סביר. כאן באה הפשלה של הערב: בקבוק יין השרונה שהזמנו (80 ש"ח)הגיע כאשר הוא חצי חלוץ וכאשר ניסינו להשלים את המלאכה נשארנו עם חצי הפקק ביד. על מזיגה או שמפנייר לא שמעו שם (שמפנייר קיבלנו רק לאחר שהזעקנו את מנהל המישמרת...לא מתאים אהרוני...) עיקריות: שרימפס (15 ש"ח תוספת) ברווז ברוטב דבש, עוף באננס, ודג דניס. כל זה מלווה באורז מטוגן (מצוין) ובאורד מאודה (פחות טוב לטעמי). השרימפס היו מצויינים, ברוטב חריף. הברווז היה יבש מדי ואפילו רוטב הדבש לא הצליח לרענן אותו, העוף הזכיר עוף ב- TAKE AWAY, והדג היה פשוט טפל ולא טעים. החשבון: כולל שתיה קלה הסתכם ב- 521 ש"ח לפני תשר, שלא ממש הגיע אבל מה לעשות שרחמנים בני רחמנים אנו...) יותר ממה שהתבעסתי, התעצבתי ולאהרוני אומר: או שתחזור להשקיע במסעדה או שפשוט תסגור ותתרכז בתוכניות הטלויזיה שלך ובסיפרי הבישול. פשוט חבל! התקבא"נו אצל מקס. לא הלוחם בדרכים, אלא אליל השוקולד מקס ברנר. על כך בנפרד. על הארוחה הדיי מאכזבת חפתה החברה המקסימה.
