יאללי.
סרקיס חזר מהשבת שלו עמוס בהמון דברים טובים שאמא שלו העמיסה עליו. אבל לא זה מה שענין אותי. חיכיתי כבר לשמוע ממנו איך הלך לו עם איילת. פגש אותה לפני חודשיים והתאהב הבחור. ילדה בת שמונה עשרה. למזלו הרע מאז יצא רק פעמיים כך שקשה קצת לצפות להתפתחויות מרחיקות לכת. היינו יושבים בחדר והוא דיבר עליה שעות. במארב היינו צמד. הפרסי והעירקי קראו לנו. רק בניגוד למלחמת אירן עיראק אצלנו שרר שלום של אמיצים, אחים לנשק. חודש שלם במארב אני שומע ממנו פנטזיות מיניות בפרטי פרטים. הכרתי את הגוף של איילת על עיוור. כל נקודת חן, כל קימור. ידעתי איך היא אוהבת להתנשק, ואיזה תחתונים היא לובשת. הוא קרא לה יאללי. גם הפעם לא לקח הרבה זמן מרגע שהגיע ועד שהוקפצנו למארב. התרעה על מחבלים באזור ההר. לאחר שלוש שעות של דממה וללא שום ניע, התחיל סרקיס לעדכן אותי בארועי סוף השבוע והקורות אותו עם איילת. "אחי, היא מטריפה אותי. נדבקת אליי עד שהזין הופך להיות חודר שריון. מת לתת לה בראש, לרדת לה בין השוקיים המטריפות שלה ולינוק מהשדיים שלה, אבל איפה היא ואיפה למצוץ. בקושי מכניסה את היד ואני באטרף. שעות אחרי שחזרתי פינטזתי איך היא מוצצת לי. השפתיים שלה עלי ואני נקרע עם היד. שלוש פעמים גמרתי רק מלחשוב על הפה שלה. אין, יציאה הבאה אני חייב, חייב לעשות את הסיפתח שלי, מציצת המאה!" השיחה נלחשה לי כמעט לתוך האוזן כשאני מרגיש את הבל פיו על פני, את התשוקה חודרת השריון תחת הכפלד שעל ראשי. "לפני שנפרדנו דיברתי איתה וסיכמנו..", היה נדמה לרגע ששמענו רחש כלשהו וסרקיס קטע את מסע ההילולים באיבו. חיכינו כרבע שעה לוודא שאין שום סכנה באזור עד שהמשכנו בסיפורי אלף לילה ולילה. עוד שני משפטים נלחשו אל תוך אוזני בטרם צרור נותבים פילח את האויר מעלינו... לידנו, לתוכנו. השבתי מייד אש וגם סרקיס. אחרי צרור אחד הבחנתי שרק אני משיב אש. "לא עכשיו הזמן להתקמצן על כדורים יא פרסי דפוק, תן להם בראש" צרחתי. ברגע מסוים הבנתי שרק אני יורה ועצרתי. זחלתי את המטר שהפריד בינינו. "סרקיס מה קורה. דבר איתי אחי, נפגעת??" הושטתי יד וגיששתי לאורך גופו. היה כולו ספוג דם. לא היו לי הכלים להעריך את מידת הפגיעה אך לפי כמות הדם הנחתי שהוא חטף אותה בישיר. ליטפתי את פניו שכוסו דם. ניסיתי לאתר את מיקום הפגיעה ללא הצלחה. כל החזה מלא דם. "אכלתי אותה" לחש לי ולפי הקול הבנתי שאנחנו בצרה רצינית. "תחזיק מעמד, תכף יגיע הפינו ויטפלו בך" ניסיתי לעודד. לא באמת האמנתי במה שאמרתי לאור כמויות הדם שהציפו אותו. "תגיד ליאללי.." הנשימה נעשתה כבדה והוא לא הצליח לגמור משפט. "ששששש....תרגע, תעזוב הכל עכשיו, רק תנסה לנשום ולשמור כוחות עד שהחילוץ יגיע" ניסיתי לעודד משהו. אני לא חובש, ובכל זאת לפי נסיונות עבר הבנתי שדקותיו ספורות. אחזתי בידו וליטפתי לו את הראש, מחפש מילים להגיד, אולי אפילו לנסות להצחיק אותו איכשהו. "יאללי..." הצליח שוב ללחוש והנחתי אצבע על שפתיו "ששש.....". פתחתי בידי השניה את מכנסיו והיד החלה ללטף אותו בין רגליו. תוך שניות הזין הזדקר בין אצבעותי. התפלאתי איך עוד מגיע הדם לשם. העברתי את היד פעמיים לאורך הזין וראיתי את הגוף מתפתל, לא ידעתי אם אלא פירכוסי גסיסה או הנאה. הורדתי את הכפלד מעלי ושפתי ירדו על אברו. הדם שעל ידי נמרח על הזין וטעם מוזר מצא דרכו אל פי. ליקקתי עם הלשון את הכיפה וירדתי. את כל הטריקים שלמדתי מהחברה ניסיתי להוציא לפועל כאילו להשוויץ בכישורי המציצה שלי שלא נופלם משום איילת, ששמה שוב נלחש באויר הלילה.העברתי את היד על הביצים שלו והגברתי את היניקה של הזין שלו אל תוך פי. מצצתי כמו שחלמתי, מציצה אלוהית. התחלתי להרגיש אותו מתחיל לרעוד לי בתוך הפה וידעתי שאסור לי להפסיק כאן עכשיו. עוד שפשוף עם היד וליקוק ופרץ חמים של זרע ניתך אל בין שפתי. הרמתי את הראש וסחטתי עוד פרכוס עם היד. זרעו של סרקיס על ידי והראש שלי על חזהו. ברקע נשמעו קולות צוות ההצלה. יום אחרי, יצאנו כל המחלקה ללוויה. קלטתי את איילת. לא היה שום צורך להציג אותה. חייכתי אליה מבעד לדמעות שניקוו בתוך עיני. עכשיו אני הייתי היחיד שיכל לקרוא לה יאללי מול השלט הקטן של "אמיר סרקיסיאן 3906251". בוקר, אני עושה דרכי לשער פטמה.
סרקיס חזר מהשבת שלו עמוס בהמון דברים טובים שאמא שלו העמיסה עליו. אבל לא זה מה שענין אותי. חיכיתי כבר לשמוע ממנו איך הלך לו עם איילת. פגש אותה לפני חודשיים והתאהב הבחור. ילדה בת שמונה עשרה. למזלו הרע מאז יצא רק פעמיים כך שקשה קצת לצפות להתפתחויות מרחיקות לכת. היינו יושבים בחדר והוא דיבר עליה שעות. במארב היינו צמד. הפרסי והעירקי קראו לנו. רק בניגוד למלחמת אירן עיראק אצלנו שרר שלום של אמיצים, אחים לנשק. חודש שלם במארב אני שומע ממנו פנטזיות מיניות בפרטי פרטים. הכרתי את הגוף של איילת על עיוור. כל נקודת חן, כל קימור. ידעתי איך היא אוהבת להתנשק, ואיזה תחתונים היא לובשת. הוא קרא לה יאללי. גם הפעם לא לקח הרבה זמן מרגע שהגיע ועד שהוקפצנו למארב. התרעה על מחבלים באזור ההר. לאחר שלוש שעות של דממה וללא שום ניע, התחיל סרקיס לעדכן אותי בארועי סוף השבוע והקורות אותו עם איילת. "אחי, היא מטריפה אותי. נדבקת אליי עד שהזין הופך להיות חודר שריון. מת לתת לה בראש, לרדת לה בין השוקיים המטריפות שלה ולינוק מהשדיים שלה, אבל איפה היא ואיפה למצוץ. בקושי מכניסה את היד ואני באטרף. שעות אחרי שחזרתי פינטזתי איך היא מוצצת לי. השפתיים שלה עלי ואני נקרע עם היד. שלוש פעמים גמרתי רק מלחשוב על הפה שלה. אין, יציאה הבאה אני חייב, חייב לעשות את הסיפתח שלי, מציצת המאה!" השיחה נלחשה לי כמעט לתוך האוזן כשאני מרגיש את הבל פיו על פני, את התשוקה חודרת השריון תחת הכפלד שעל ראשי. "לפני שנפרדנו דיברתי איתה וסיכמנו..", היה נדמה לרגע ששמענו רחש כלשהו וסרקיס קטע את מסע ההילולים באיבו. חיכינו כרבע שעה לוודא שאין שום סכנה באזור עד שהמשכנו בסיפורי אלף לילה ולילה. עוד שני משפטים נלחשו אל תוך אוזני בטרם צרור נותבים פילח את האויר מעלינו... לידנו, לתוכנו. השבתי מייד אש וגם סרקיס. אחרי צרור אחד הבחנתי שרק אני משיב אש. "לא עכשיו הזמן להתקמצן על כדורים יא פרסי דפוק, תן להם בראש" צרחתי. ברגע מסוים הבנתי שרק אני יורה ועצרתי. זחלתי את המטר שהפריד בינינו. "סרקיס מה קורה. דבר איתי אחי, נפגעת??" הושטתי יד וגיששתי לאורך גופו. היה כולו ספוג דם. לא היו לי הכלים להעריך את מידת הפגיעה אך לפי כמות הדם הנחתי שהוא חטף אותה בישיר. ליטפתי את פניו שכוסו דם. ניסיתי לאתר את מיקום הפגיעה ללא הצלחה. כל החזה מלא דם. "אכלתי אותה" לחש לי ולפי הקול הבנתי שאנחנו בצרה רצינית. "תחזיק מעמד, תכף יגיע הפינו ויטפלו בך" ניסיתי לעודד. לא באמת האמנתי במה שאמרתי לאור כמויות הדם שהציפו אותו. "תגיד ליאללי.." הנשימה נעשתה כבדה והוא לא הצליח לגמור משפט. "ששששש....תרגע, תעזוב הכל עכשיו, רק תנסה לנשום ולשמור כוחות עד שהחילוץ יגיע" ניסיתי לעודד משהו. אני לא חובש, ובכל זאת לפי נסיונות עבר הבנתי שדקותיו ספורות. אחזתי בידו וליטפתי לו את הראש, מחפש מילים להגיד, אולי אפילו לנסות להצחיק אותו איכשהו. "יאללי..." הצליח שוב ללחוש והנחתי אצבע על שפתיו "ששש.....". פתחתי בידי השניה את מכנסיו והיד החלה ללטף אותו בין רגליו. תוך שניות הזין הזדקר בין אצבעותי. התפלאתי איך עוד מגיע הדם לשם. העברתי את היד פעמיים לאורך הזין וראיתי את הגוף מתפתל, לא ידעתי אם אלא פירכוסי גסיסה או הנאה. הורדתי את הכפלד מעלי ושפתי ירדו על אברו. הדם שעל ידי נמרח על הזין וטעם מוזר מצא דרכו אל פי. ליקקתי עם הלשון את הכיפה וירדתי. את כל הטריקים שלמדתי מהחברה ניסיתי להוציא לפועל כאילו להשוויץ בכישורי המציצה שלי שלא נופלם משום איילת, ששמה שוב נלחש באויר הלילה.העברתי את היד על הביצים שלו והגברתי את היניקה של הזין שלו אל תוך פי. מצצתי כמו שחלמתי, מציצה אלוהית. התחלתי להרגיש אותו מתחיל לרעוד לי בתוך הפה וידעתי שאסור לי להפסיק כאן עכשיו. עוד שפשוף עם היד וליקוק ופרץ חמים של זרע ניתך אל בין שפתי. הרמתי את הראש וסחטתי עוד פרכוס עם היד. זרעו של סרקיס על ידי והראש שלי על חזהו. ברקע נשמעו קולות צוות ההצלה. יום אחרי, יצאנו כל המחלקה ללוויה. קלטתי את איילת. לא היה שום צורך להציג אותה. חייכתי אליה מבעד לדמעות שניקוו בתוך עיני. עכשיו אני הייתי היחיד שיכל לקרוא לה יאללי מול השלט הקטן של "אמיר סרקיסיאן 3906251". בוקר, אני עושה דרכי לשער פטמה.