*עצלנית*
אה, עוד משהו נחמד זה להתקשר אל מישהו ולהגיד "אני עוד חמש דקות מגיעה"
. וכל הדברים הקטנים של "מה, את בקניון? אבל קבענו בעיר!" או: מישהי: "אני עוד רגע מגיעה." ועונים: "מה? קבענו ב12? חשבתי ש2!" "אני מחכה לך כבר שעה
." "אני לא אגיע בסוף." וכיוצא בזה. העתקתי משיחה
. העיקרי היה שכשהמדריך שלנו הגיע במוצ"ש (היינו בפנימיה), כל אחד בא אליו בתורו ואמר שגנבו לו כסף. והמדריך שלנו התחיל להרצות לכל אחד "מה, אתה רוצה שאני אעשה עכשיו חיפוש בחדרים?! כשאני הייתי במילואים במשך שבוע ליד הבדואים לא גנבו לי כלום, כי אני יודע לשמור על הדברים שלי. כל פעם שאני יוצא מהבית אני נועל את הדלת, למה אתם לא נועלים את החדרים? בלה בלה בלה" בכל אופן, בשלב מסוים ילד אחד התפרץ עליו ואמר שזה לא בסדר שהוא לא מברר מי עשה את זה. אז המדריך כינס את כולם לשיחה ואמר שנראה לו שהוא יודע מי זה (הוא חשב שזה ילדים מהשכבות הנמוכות), ובשלב מסוים מישהו התחיל לצחוק והוא קלט שעבדנו עליו (וכשהוא הרצה לי לא צחקתי! לא האמנתי שהצלחתי
) וחוץ מזה, אורי ואני אמרנו לפבל שהמדריכה רוצה שבשביל השיחת קבוצה הוא יכתוב חמישים שאלות על עגבניות. גרמנו למדריכה לשתף איתנו פעולה. ישבתי איתו, אח"כ, ואמרתי לו שכבר אין זמן, ושכנעתי אותו להתחיל לכתוב. אחרי שלושים שאלות, בערך, רצנו לשיחת קבוצה, והוא התחיל להקריא (ופה כבר לא יכולתי לא לצחוק), עד שאורי אמר לו שעבדנו עליו, ואז מישהו הוסיף "למה פבל אדום כמו עגבניה?" אז שנה שעברה אמרנו לחברה שלי באחד באפריל שהמורה לתנ"ך הייתה תאונת דרכים ושהיא מאושפזת בהדסה. בדיוק באותו יום לחברה שלי הייתה משמרת במד"א, והיא כמעט התחילה לחפש אותה בבית חולים LOLD. לא הצלחתי לתפוס אותה בטלפון ולהגיד לה שעבדנו עליה, אז למחרת בבי"ס אנשים כבר שאלו אותי אם מתבטל שיעור תנ"ך
. בשיעור מתמטיקה אמרתי לה "אה, לגבי לילך? אז עבדנו עלייך" ובאמצע השיעור היא דפקה צרחה כזאת. זה היה משעשע.