באיחור, כרגיל, אבל גם אני התעוררתי
1. From the Choirgirl Hotel. כי עמדתי לכתוב Pele ואז נזכרתי שלפני ש-Pele הפך לפייבוריט שלי, נורא אהבתי אותו. הייתי לוקחת אותו בדיסקמן לריצות לילה בצבא, והוא היה מעלה לי מחשבות כל כך עמוקות בשקט המבורך של הלילה המדברי הצונן. וממש מזמן לא שמעתי אותו, אז אי בודד זו הזדמנות טובה. 2. עמיר לב - פעם בחיים. עשיר, עמוק, מלטף וקצת מכאיב. וכי זו מוסיקה ישראלית ייחודית ואיכותית. 3. Neko Case. עוד לא שמעתי מספיק, אבל כמה שירים ששמעתי הספיקו כדי להצית עניין. בהחלט אבדוק לעומק. 4. כל מה שנותר לי לעשות הוא להביע זעזוע עמוק וגועל. נאמר כבר הכל... עכשיו צריך להגיע לעשייה...