יאללה ביי

[שירלוששששש]

יאללה ביי

טוב...איך להתחיל...אז ככה- אני הייתי פה....היייתי וזהו. לא חוזרת יותר. אלו היו חודש וחצי של שכרון חושים, באמת, זה לגמרי מילא אותי אנרגיות חיוביות, העקצוץ באצבעות כל הזמן עד שהתיישבתי ונכנסתי, הטיולים הליליים בין החדרים, וכל יום הפתעות ןאנשים חדשים ובאמת באמת שהיה ממש כיף...אבל...כמו כל התמכרות, מגיע הרגע שמבינים שזה לא ממש בריא...תודו- כשנכנסים לזה ממש זה תחביב שגוזל המון זמן...ובאמת אני מתגעגעת נורא לחיים הקודמים שלי..ובהחלט מיציתי.אני יושבת מול המסך והשורות זזות לי ופשוט...פשוט לא מעניין לי יותר, לא מרגש אותי בכלל, כל המשחקים והשטויות של פעם, אפילו גילויים נוגעי לב למיניהם...כלום. ויש גם את העניין האחר, מי שקרא מה שכתבתי לפני כמה זמן, על מה הצ`אט בשבילי בכלל- יש את העניין של הקסם. אי אפשר להתעלם מהפרמטר הזה.כי בס``הכ אנחנו לא באמת מכירים, וכל אחד מאתנו הוא בגדר פנטזיה לגבי השני, ושלא תבינו אותי לא נכון- אני לא מדברת על פנטזיה מינית כלשהי, ממש לא. זה כמו שעשו סרט על שר הטבעות...כל מה שהיה מעניין בספרים זה הקסם..העולם שכל אחד רוקם בראשו לפי התיאורים וזה תמיד מאכזב לראות את הפנטזיה קורמת עור וגידים- כי מה לעשות , זו מהותה של פנטזיה- חוסר המוחשיות. ואני עשיתי טעות נראה לי, כשפגשתי אנשים מפה.לא שהתאכזבתי ממכם- באמת שאתם מקסימים, אבל כל הקסם הלך..והעניין אבד. אז לכל החדשים- על אף הפיתוי הגדול- אל תפגשו אנשים מפה, זה פשוט הורס את כל הקסם. ובאמת שאני אוהבת אותכם- באמת, מכל הלב. אז שישיו לכולכם חיים יפים עשירים ומעניינים,ואולי עוד ניפגש פעם באיזה פינת רחוב..... אוטיס, זיג, קונדי, קיא, טיי, מאסטר, הוביט, בורה, ברוס, ניני, איש לילה, הילו`ש, נטלי, שני, לי, שני הוויילדים, ואני יודעת שלא רשמתי עוד מלא אבל אם אני לא אכתוב מהר אני לא אוכל לשלוח את זה...... אז באמת תודה....באמת!!!!!!! )מנופפת בידי לשלום ומעיפה נשיקות לאויר, מסתובבת ויוצאת מהחדר בענטוז קל ומבלי להביט לאחור(