יאיר לפיד - ביקורת
יש לפיד למראיינים יאיר לפיד מוכיח שאפשר לעשות גם טלוויזיה אחרת אינטליגנטי לא פחות מרפי רשף, יותר חברהמן מאמנון לוי, רהוט לפחות כמו דן שילון, יותר שרמנטי מגידי גוב ויותר חתיך מדודו טופז. יאיר לפיד התחיל את דרכו, וזאת כבר קלישאה שחוקה, בתור חלומה הרטוב של כל אימא יהודיה וגם של הבת שלה, אבל היום הוא גם הפנטזיה הרומנטית, בגרסת הג`ל, של הוגי ערוץ 2 כמדורת השבט. כמו התכנית שלו, לפיד הוא רציני אבל לא משעמם, תרבותי אבל לא מתנשא, מצחיק (לפעמים) אבל לא מגוחך (אף פעם), חביב אבל לא משתטה, מספק את הסחורה אבל לא מתבזה. סוף סוף יש ערב אחד בשבוע שבו אפשר לנחות בפריים-טיים של ערוץ 2 מבלי להזדקק לשקיות הקאה ולטיפול תרופתי מונע של סיינפלד לפני וברוס ויליס בוידיאו אחרי. בפורמט של ראיון ``אחד על אחד`` שהביא לפיד מ ``חי בעשר`` ששודרה בערוץ 3 של הכבלים הוא עולה אפילו על אבותיו הקדמונים, רבקה מיכאלי ומני פאר, שהתמחו בו ב ``שעה טובה``, ``סיבה למסיבה`` ו ``ממני`` המיתולוגיות. השכפול לשלושה ראיונות נפרדים שכל אחד מהם מושקע, ראוי, מעניין ולעיתים אף מהנה ממש, רק עשה טוב לאיש שהשאלון שלו תרם לטל פרידמן את ``מה, כבר נגמר?`` אז מה יש ליאיר לפיד הזה שעושה אותו לכזה מוצלח? הוא נראה טוב והוא פוטוגני באופן מעורר קנאה אבל הוא שם על זה זין (נכון, גם אני הייתי מקצץ לו כבר את התלתלים המעצבנים האלה). הוא קשוח וגברי כשבא לו אבל גם סקסי ורגיש כשצריך. יש לו חן טבעי וקסם אישי בדליים ויש לו את המבט הזה, הו כן, המבט הזה. בנות, עם יד על הלב, את מי הייתן מלהקות לתפקיד מיסטר ביג אם היו מצלמים בארץ את ``סקס והעיר``? התשובה במהופך בדף 670 בטלטקסט. כמראיין באים לידי ביטוי אצל לפיד שני מרכיבים באישיותו ובחייו המגוונים שלכאורה סותרים, אך למעשה משלימים זה את זה. כאיש משפחה הוא יודע לחייך רוב הזמן ולהישאר דיפלומט, גם כשהאורחים (בבית או באולפן) מביאים לו את הסעיף. כמתאגרף הוא אימץ את שיטתו הקלאסית של מוחמד עלי, לרקוד כמו פרפר ולעקוץ כמו דבורה. בהישמע הגונג הוא רוקד עם המרואיינים בכמה שאלות גישוש וכשהוא מרגיש שהגיע הזמן לנוק-אאוט הוא שואל את שאלת מיליון הדולר שמלווה בדרך כלל בחיוך מאוזן לאוזן שהורג את המרואיין ברכות ובמבט של ``אני יודע שזה כמו לקחת סוכרייה מילד קטן, אבל אין לי ברירה, זאת העבודה שלי``. בחירת המרואיינים ב ``יאיר לפיד`` היא מסחרית אבל לא ברוטאלית, מוקפדת אך עסיסית, עם הצלחות יפות כמו אריק איינשטיין והברקות מתוזמנות היטב נוסח פיני גרשון ועומרי שרון. בעונה שעברה דיברו כולם כמובן על חיים צינוביץ`, ``השרוף`` הבלתי נמנע, שהראיון אתו הפריך סופית את השמועות הזדוניות על כך שלפיד לא יודע להביך את אורחיו בשאלות קשות, אבל העונה נדמה שהראיון המדובר ביותר היא דווקא זה בו ניסה לפיד להוציא מראש הממשלה (לשעבר?) את האדם שבתוכו. התיאוריה שהושמעה כבר ש ``יאיר לפיד`` היא תוכנית לאשכנזים שמאלנים אליטיסטיים הפסיקה להחזיק מים כשבעונה שעברה נפלטה ממנה אחר כבוד ירדן בר-כוכבא. חסרונות? אז הוא נשוי פלוס שלושה ועובר את המטר שבעים רק בימים חמים, כשהחומר מתרחב. אז הוא חבר של ריטה והבן של טומי, אבל היי, אף אחד לא מושלם. רייטינג? ב``יאיר לפיד`` מופיעים זמרים בלי שזה יראה כמו ``בטברנה``, אבל שדרות זה ממש פה ליד, אז קפצתי לשאול את מסעודה מה היא חושבת והיא רק שאלה אם לדעתי הוא יסכים שהחינה תהיה ב``היכל 2000``.
יש לפיד למראיינים יאיר לפיד מוכיח שאפשר לעשות גם טלוויזיה אחרת אינטליגנטי לא פחות מרפי רשף, יותר חברהמן מאמנון לוי, רהוט לפחות כמו דן שילון, יותר שרמנטי מגידי גוב ויותר חתיך מדודו טופז. יאיר לפיד התחיל את דרכו, וזאת כבר קלישאה שחוקה, בתור חלומה הרטוב של כל אימא יהודיה וגם של הבת שלה, אבל היום הוא גם הפנטזיה הרומנטית, בגרסת הג`ל, של הוגי ערוץ 2 כמדורת השבט. כמו התכנית שלו, לפיד הוא רציני אבל לא משעמם, תרבותי אבל לא מתנשא, מצחיק (לפעמים) אבל לא מגוחך (אף פעם), חביב אבל לא משתטה, מספק את הסחורה אבל לא מתבזה. סוף סוף יש ערב אחד בשבוע שבו אפשר לנחות בפריים-טיים של ערוץ 2 מבלי להזדקק לשקיות הקאה ולטיפול תרופתי מונע של סיינפלד לפני וברוס ויליס בוידיאו אחרי. בפורמט של ראיון ``אחד על אחד`` שהביא לפיד מ ``חי בעשר`` ששודרה בערוץ 3 של הכבלים הוא עולה אפילו על אבותיו הקדמונים, רבקה מיכאלי ומני פאר, שהתמחו בו ב ``שעה טובה``, ``סיבה למסיבה`` ו ``ממני`` המיתולוגיות. השכפול לשלושה ראיונות נפרדים שכל אחד מהם מושקע, ראוי, מעניין ולעיתים אף מהנה ממש, רק עשה טוב לאיש שהשאלון שלו תרם לטל פרידמן את ``מה, כבר נגמר?`` אז מה יש ליאיר לפיד הזה שעושה אותו לכזה מוצלח? הוא נראה טוב והוא פוטוגני באופן מעורר קנאה אבל הוא שם על זה זין (נכון, גם אני הייתי מקצץ לו כבר את התלתלים המעצבנים האלה). הוא קשוח וגברי כשבא לו אבל גם סקסי ורגיש כשצריך. יש לו חן טבעי וקסם אישי בדליים ויש לו את המבט הזה, הו כן, המבט הזה. בנות, עם יד על הלב, את מי הייתן מלהקות לתפקיד מיסטר ביג אם היו מצלמים בארץ את ``סקס והעיר``? התשובה במהופך בדף 670 בטלטקסט. כמראיין באים לידי ביטוי אצל לפיד שני מרכיבים באישיותו ובחייו המגוונים שלכאורה סותרים, אך למעשה משלימים זה את זה. כאיש משפחה הוא יודע לחייך רוב הזמן ולהישאר דיפלומט, גם כשהאורחים (בבית או באולפן) מביאים לו את הסעיף. כמתאגרף הוא אימץ את שיטתו הקלאסית של מוחמד עלי, לרקוד כמו פרפר ולעקוץ כמו דבורה. בהישמע הגונג הוא רוקד עם המרואיינים בכמה שאלות גישוש וכשהוא מרגיש שהגיע הזמן לנוק-אאוט הוא שואל את שאלת מיליון הדולר שמלווה בדרך כלל בחיוך מאוזן לאוזן שהורג את המרואיין ברכות ובמבט של ``אני יודע שזה כמו לקחת סוכרייה מילד קטן, אבל אין לי ברירה, זאת העבודה שלי``. בחירת המרואיינים ב ``יאיר לפיד`` היא מסחרית אבל לא ברוטאלית, מוקפדת אך עסיסית, עם הצלחות יפות כמו אריק איינשטיין והברקות מתוזמנות היטב נוסח פיני גרשון ועומרי שרון. בעונה שעברה דיברו כולם כמובן על חיים צינוביץ`, ``השרוף`` הבלתי נמנע, שהראיון אתו הפריך סופית את השמועות הזדוניות על כך שלפיד לא יודע להביך את אורחיו בשאלות קשות, אבל העונה נדמה שהראיון המדובר ביותר היא דווקא זה בו ניסה לפיד להוציא מראש הממשלה (לשעבר?) את האדם שבתוכו. התיאוריה שהושמעה כבר ש ``יאיר לפיד`` היא תוכנית לאשכנזים שמאלנים אליטיסטיים הפסיקה להחזיק מים כשבעונה שעברה נפלטה ממנה אחר כבוד ירדן בר-כוכבא. חסרונות? אז הוא נשוי פלוס שלושה ועובר את המטר שבעים רק בימים חמים, כשהחומר מתרחב. אז הוא חבר של ריטה והבן של טומי, אבל היי, אף אחד לא מושלם. רייטינג? ב``יאיר לפיד`` מופיעים זמרים בלי שזה יראה כמו ``בטברנה``, אבל שדרות זה ממש פה ליד, אז קפצתי לשאול את מסעודה מה היא חושבת והיא רק שאלה אם לדעתי הוא יסכים שהחינה תהיה ב``היכל 2000``.