someone343

New member


שוב שכחתי איך כותבים.
היום הופסק הטיפול התרופתי סופית
"ללא סימני דיכאון, מתפקדת......."
אז לא מטופלת אפילו לא טיפונת (לא החשבתי לטיפול כי לא באמת אמרתי משהו אמיתי..חלקי ביותר)
בקיצור עכשיו לא מגיע לי בכלל מקום,
בקיצור עכשיו אני לבד לגמרי (גם קודם הייתי בחודשים האחרונים)
גם בלי חצי הכדור הירוק שלא רציתי שיעזור שהיום אקח בפעם האחרונה (עוד היה משהו שהזכיר שזה אמיתי, עכשיו אני סתם בכייינית)
כן הבטחתי לאמא שאם יהיה משהו לא בסדר אומר כי עכשיו אני "לא מטופלת" (לא יקרה כמו שלא קרה)

אז קצת בכי במקלחת
קיצר מגיע לי
ולא מגיע לי לכתוב כי אני לא מגיבה .זבל.
חופרת
 

levshavur

New member
טיפול...

סמוון שלום,
קודם כול אני חושבת שנוכחות או חוסר נוכחות של טיפול תרופתי, זה לא קריטריון מלא למצב שלך...כי גם הרופאים, טובים ככל שיהיו, לא יודעים מה נמצא בעומק של הנפש שלך, את זה רק את יודעת...גם אם חיצונית את נראית 'מתפקדת' (לפי קריטריונים פסיכיאטריים) זה עדיין לא אומר מהי ההרגשה שלך 'מבפנים' ואיך את מעריכה את המצב שלך.
מתוך מה שאת כותבת זה נשמע שיש פער בין איך שהסביבה רואה את זה, לבין ההרגשה שלך...
משהו נוסף: הצורך להרגיש 'מטופלת', להרגיש שלמישהו אכפת ממך, שלמישהו חשוב שתרגישי טוב, לא בהכרח חייב להיות קשור ללקיחת תרופות... הרבה פעמים הטיפול הכי חשוב הוא הטיפול הרגשי, הפסיכולוגי, ולא התרופות...יש הרבה אנשים ש'דוחפים' להם תרופות, אבל זה עדיין לא עושה אותם מאושרים...
במידה ואת מרגישה צורך בתמיכה חיצונית - את תמיד יכולה לפנות לטיפול ברפואה משלימה (ויש צמחים נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה וכד'...) או טיפולים תומכים אחרים כמו רפלקסולוגיה, שיאצו וכד'...
כמו כן תמיד את יכולה לחזור לרופא/ה ולהגיד שהפסקת הטיפול התרופתי לא הייתה טובה לך...
אבל נשמע לי שמעבר לכן/לא לקבל תרופה, הכאב שלך כאן הוא עמוק יותר...זו נראית לי קריאה ליחס, לרגש, לאכפתיות של מי שלידך...
האם בעינייך התרופה סימלה משהו? האם את יכולה להגדיר את זה במילים?
בכול אופן כאן אכפת ממך, כאן תמיד יש לך מקום, ולא משנה עד כמה 'טוב' את מרגישה ועד כמה את 'מתפקדת'...המקום הזה הוא בית בכול המצבים, גם כשקשה, אבל גם כשטוב...
וחבל שקראת לעצמך במילה שכתבת...כי זה לא משנה אם את מגיבה או לא לאחרות...כי לא לכול אחת יש כוחות נפש לתמוך באחרות...אז יש לך כאן מקום ללא קשר האם את מגיבה או לא לכותבות אחרות...
לבשה.
 
הא?

אם ככה את מרגישה למה הופסק הטיפול? מי החליט על זה?
לא שאלו אותך מה את חושבת שאת צריכה? או ששאלו ולא הצלחת להגיד את מה שאת באמת מרגישה?
 

Lital 172

New member
ואולי,

זה הזמן להפסיק לשתוק. לקחת את המקום שלך לעצמך.. ליידע את אמא והמטפלים שזו החלטה לא נכונה ובריאה לך.. שככה אולי נראה שאת בסדר.. אבל עמוק בפנים חשוך וכואב. במקום לקחת מעצמך את האפשרות להבריא ולהרגיש טוב.. קחי כמה נשימות. תחשבי באמת באמת מה יעזור לך להתרומם מהמצב הזה. אולי לקבל כמה החלטות שמעכשיו את מביאה את עצמך האמיתית לטיפול. אותך הכאובה.. שמרגישה אבדון כזה גדול. ברגע שתתני להם לראות מעבר... ותרשי להם להתקרב ולגעת בדברים הכאובים אצלך.. תוכלי להתחיל לנשום מחדש... אל תתני לעצמך להתדרדר... זה רק יהיה גרוע יותר. קחי לך זמן לחשוב על הדברים, אנחנו איתך...
 

someone343

New member
אין לי כוחות יותר טריגר

כתבתי הודעה ארוכה ברגע של הצפה ונמאס לי שפתאום האינטרנט לא עובד בכלל ולא שולח
עכשיו כבר לא יודעת מה לכתוב
די זהו
נמאס לי דיייייייייייייייייי
קשה לכתוב מהפלאפון אבל אין ברירה
בקיצור אני זבל זונה חרא שרוצה וצריכה רק רע ורק מוות
אוף די עכשיט זה לא יוצא כמו שצריך
לא מבינים כלום
כמו כולם כמו תמיד
זה לא נטתן לכתטב כמט צריך נקווה שהאינטריחזור למחשב סליחה שלא מבינים כלום לא בסכנה
אוף כלום לא יוצא לי כלום כלום הכל רע ונמאס לי ונעמיד פנים עכשיו אוף אוף אוףףףףףףףףףףףף סליחהההההההההה לא רוצה יותר לא בסכנה לא חדאוג
לא מבינים מפה כלום
 

someone343

New member
מותשת

לא יודעת אולי זו התמוטטות עצבים
עצבים שזרמו בגוף וכולם סובלים בגלל זה
עכשיו אני מותשת נורא
&nbsp
מחר עבודה כמובן הכל כרגיל
לא אומרים לאף אחד כלום כי אין איך ומה ולמה
כי הכל בסדר
&nbsp
חייבת להרגע
לא מסוכנת חשוב להדגיש
לנשום
&nbsp
 
למעלה