ט'.

Lovely locks

New member
ט'.

אני לא יודעת מה לעשות. כשאני שוכבת בחדר הדומם ועולה בי הרצון הישן-עיקש הזה, למות. אני רוצה לפתואת בית החזה ולנקז את כל מה שבפנים החוצה.
ח
אני לא באמת רוצה מחר ללכת לראיון העבודה. אני לא רוצה לעבור אותו, בגלל חוויות העבר ובגלל הדברים שיקרו אם. ולא מתחשק לי לחפש דירה חדשה, כי אני כאן לתקופת מבחן.

יש בי חוסר יכולת לאסוף את עצמי ומשאלת עד שמישהו יעשה זאת בשבילי. אבל לא יהיה אדם כזה. אסור לדרוש דבר כזה מאדם אחר. זה כמעט כמו לנתץ בו את כל מה שחי.

שיוויון בנטל זה מונח נחמד. גם חלוקה בנטל. "And you can say my name, like you knew my name."

אני לא יכולה לספר את עצמי לאף אחד. זו רק אני כאן.
 
אני לא יכולה להבין הכל

בטח לא את החוויה השלמה.
אבל חלקים מתוכה אני מבינה, וחלקים אחרים אחרות כאן מבינות ויכולות להזדהות איתם.
וזה לא לוקח מהנטל שלך, אבל, אולי זה יכול לגרום להרגיש קצת פחות לבד בעולם.

אני מחבקת ומקווה בשבילך לימים טובים יותר.
 

Lovely locks

New member
תודה, המון תודה.

על הזמן, על המילים, על המחשבה. תודה על הכל.
 
למעלה