ט'

ט'

עוד יום ראשון נגמר. אני שונאת ימי ראשון.
רק יום ראשון וכבר אין לי כוח לשאר השבוע
כי כמה אפשר עוד לסבול את זה?
שונאת את הגוף הזה. שונאת שונאת שונאת.
לא מוכנה לקבל את המשקל הזה. לא מוכנה לקבל את הגוף הזה
לא יכולה.
מרגישה שאני כלואה בתוך עצמי ואין יציאה. אין לאן לברוח. פשוט אין.
ואסור. הכל אסור. אסור לפגוע בשום צורה וזה מחרפן ת'מוח.
וגדל לי הציצי. אחרי שנים שהוא הולך וקטן פתאום הוא גדל. מה זה החרא הזה?
"מחר יום חדש" המדריכה אומרת לי . זה אמור לעודד אותי?! חה.. מצחיק מאוד
עוד יום שלם של מאבקים.. לקום , להתלבש, לאכול לאכול לאכול לאכול. ללכת לעבודה המעצבנת הזאת. שוב לאכול. שוב להתחרפן. שוב לבכות.
די כבר.
 
למעלה