:/ (ט')

michela3

New member
:/ (ט')

כבר שבוע שאני עושה את כל המאמצים לעמוד בתפריט שלי ונמנעת מפעילות גופני.
אני מצליחה היו לי 2 נפילות סך הכול... אבל אני מרגישה כל כך רע, אני מרגישה שזה פשוט חסר לי תחושת ההתרוקנות והרגשת הרעב שמלווה אותי.
לא יכולה יותר עם האוכל הזה בכל מקום כל הזמן זה מטריד אותי האוכל והמשקל אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי רע לי המחשבה שאני אוכלת ואוכלת ואין לי איך להוציא ולשרוף את הקלוריות האלה.
אני מרגישה שהנפילה קרובה מתמיד הקולות בראש לא עוזבים אותי הם נהפכים להיות יותר חזקים, איך אפשר להשתלט עליהם?
אני מיואשת ומרגישה הכי בודדה בעולם!! אין לי אף אחד שיבין ויקשיב.
:(
 

levshavur

New member
למיכאלה

שלום לך
אני פה בשביל להקשיב ואני מאמינה שיהיו עוד אנשים שיצטרפו אליי...תקראי את ההודעה שילדונת כתבה ותראי כמה תיקווה יש בזה...אני מאמינה בך שלמרות הנפילות את
מסוגלת להגיע למקום טוב יותר....למה בעצם יש לך צורך להרגיש רעבה? הפסיכולוגית שה שהייתה לי הייתה אומרת שלכל דבר שאנחנו עושים יש מחיר...האם את מודעת
למחיר שאת משלמת תמורת הישארות במצב הנוכחי שלך...האם את יכולה לנסות לחשוב על משהו טוב בחיים שלך? משהו שאפשר להחזיק בו או משהו שהיית רוצה שיהיה בחיים שלך חוץ מהמחלה הזאת?
כל הכבוד שאת עושה מאמץ להישאר עם התפריט שלך להחזיק בו ואפילו שהיו שתי נפילות לדעתי את בכיוון הנכון...

תנסי להמשיך ככה...
לבשה.
 
מיכאלה

אני, ועוד רבות כאן, יודעות כמה זה קשה להפסיק עם התנהגות חולה.
זה לא נהיה קל יותר, הפוך- זה רק קשה יותר,
הרי יצרת את ההתנהגות החולה הזו כדי להשתיק ולהתחמק מכל מיני קשיים רגשיים שהתמודדת איתם, ועכשיו את צריכה גם להפסיק את ההתנהגות החולה וגם להתמודד עם הקשיים ששוב צפים ועולים.
זה קשה מאוד,
אבל זו הדרך הנכונה.
כל הכבוד לך על המאמץ הזה.


איזו עזרה יש לך?
 
למעלה