ט'

ט'

היום הבנתי מה כל כך מושך אותי באשפוז- אני רוצה שמישהו ייקח ממני את ההפרעה הזאת. שיפריד אותה ממני.
המחלקה זה ככה במובן מסוים. חייבים לאכול. חייבים לא לעשות סימפטומים אחרים. אין ברירה אחרת.
לבד בבית זה כל כך הרבה יותר קשה.
החלטתי שאני מתחילה לספור ימים מאז שחזרתי לאכול.
זה מה שעזר לי לפני יותר משנתיים להפסיק להקיא. כל פעם שרציתי להקיא אמרתי לעצמי- חבל... כבר עברו X ימים. חבל להרוס.
אז אולי זה יעזור לי גם לשמור על תפריט.
אני צריכה להחזיק מעמד "רק" עוד 2-3 חודשים. זה לא הרבה. זה אפשרי.
אז נכון להיום- 4 ימים של אכילה.
 
זה כיוון נכון

ואם תתרכזי ככה, צעד צעד, אני מאמינה שתוכלי לעשות את הדרך,
כבר עשית אותה, וכשאת נזכרת מה עזר לך אז, ומשחזרת עכשיו,
זה נותן המון תקווה.
אני בטוחה שגם לך.

אני רק מקווה שמה שאת קוראת לו אכילה הוא אכן אכילה, מסודרת ולפי תפריט שאת לא מקצצת בו.
כך או כך, כל הכבוד על המאמץ והשינוי
 

someone343

New member
בהצלחה

כל הכבוד..

אם את מצליחה להוביל את עצמך לאכילה נכונה בעזרת זה שאת סופרת אז תעשי את זה, זה נראה לי דווקא מוצלח
 

lital172

New member
אני גאה בך

כי בסוף מה שהיה צריך לקרות זה שאת תחליטי את ההחלטה ותיישמי. והגעת לזה.. וזה מעולה. תזכרי שלמרות הקשיים שבדרך יש בסוף את ההרגשה הטובה הזו. את החיים בידיים של עצמך ולא בצד החיים יותר...

 
למעלה