טרם החג...

טרם החג...

עצבות מקיפה אותי, אני בשיא הבעסה! האחים היו אמורים לבוא ובסוף...לא באו. אני נזכרתי באמא ו... מתחילה לבכות! אבל בחג אמרו ושמחת בחגך זה שמחה? חג? אז לפחות בגד... אבל לא קניתי.כי אבשלי פתאום צריך את ה1500 האחרונים שלי... אז אין לי טעם בכלל לחג הזה! אוהו אמא אם הית פה זה בטוח לא היה קורה.תמיד אהבת שנהיה שמחים, ונראה טוב, ועכשיו הכל משובש.אני בוכה,הגברת פה עצבנית,ואבא עדיף לא להתסכל עליו. מה יהיה? החג הזה יעבור בשלום בלעדייך אמא?? אוף נמאס לייייייי!
 
יקרה שלי ...

אני קוראת את ההודעה הזו, ואת ההודעה האחרת שכתבת ושעשתה לי "קוועץ'" בלב, כשסיפרת שכל ערב את הוכה אל הכרית, וזה מעציב אותי מאוד. הלואי שהיה לי איזה מטה קסמים שהייתי יכולה להעלים בו את כאבייך. אבל אני גם יודעת, וגם את יודעת, שזו צפויה להיות שנה לא קלה. ואנחנו גם יודעות שהזמן יעשה משהו בעניין. ואנחנו גם יודעות שלא תמיד תצטרכי להמשיך לגור בבית עם הגברת ... ואנחנו גם יודעות שאת את. בחורה עם חוזק יוצא דופן, בחורה מדהימה. וגם אם קשה עכשיו, אני מאמינה שעם הזמן ייקַל עליך. אני כל כך שמחה שאת כותבת פה, חשוב לי שיהיה לך מקום שבו לא תצטרכי רק "להיות שם" בשביל כולם, אלא שיוכלו להיות פה גם בשבילך. אוהבת אותך, ואם היית לידי פה היית מקבלת חיבוק גדול, אבל את לא, אז אני שולחת לך את הוירטואלי ...
 
סקאלי

זהו,שאני נמצאת פה בשביל אחרים... אבל ת`אמת אני צריכה את המקום הזה שיעודדו, שינחמו, שיבכו, שיתענינו, שיקשיבו, שייעצו, שיעזרו, ובקיצור שיהיו שם גם בשבילי! קשה לי להיות לבד...! אני צריכה את העידוד וההבנה שלכן.
 
עדן יקרה....

בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.... לעודד, להקשיב, לייעץ, לעזור, להיות בשבילך ואפילו לשעשע
אני כל כך מצטערת שאת לבד שם... הלוואי ויכולנו להיות יותר קרובות (נקודה למחשבה- לעשות מפגש בתקופת החגים...) שולחת לך מלא חיבוקים וחיזוקים... איתך...
 
יקרה שלי,

את מוזמנת לעשות פה את מה שהכי מתאים לך. אין חוקים שצריך לעזור בשווה לכמות שבה את נעזרת. יש כאלה שרק עוזרות. אחרות שרק נעזרות. וכאלה שגם וגם. והכל לגמרי בסדר. הייתי שמחה אם יכולת להרשות לעצמך לפחות כאן שפוט להיעזר ולהיתמך. זה בסדר הכי גמור גם אם זה הדבר היחיד שתעשי כאן.
 
למעלה