Shame in you
New member
טריגר
ואיך זה נכנס בך, ומצליף בך מבפנים, אל מתחת לעור, מתחת לשכבות האפלות, המקולפות היטב. לוקחת ציפורניים, לא יכולה לשלוט על זה. מעבירה מקדימה לאחורה, בתנועה איטית. נשארה צלקת קטנה שתעלם עוד יומיים. זה מראה הכאב שלי. איך זה שולט בך, 24 שעות ביממה. לא נרדמת, המחשבות מענות אותי, הדמיון, הזכרונות. הכאב הזה. אני מהרהרת...אולי נרקוטיקה כן טובה? מה אני צריכה כדי לשכוח? מה לא הייתי עושה כדי לכרות את החלק הזה בגופי של הזכרונות...והגעגוע...והידיעה. זה לקום ולישון ולאכול וללמוד ולצחוק ולשיר ולכתוב 24 שעות ביממה עם האולקוס הזה, עם הפצע הזה בתוך הבטן, שקורע ומשסה בך. אלפי חתיכות, זה מה שנשאר ממני. ותאני תוהה: אולי יש גלגול הבא? אולי שם, יהיה טוב? אולי? אני רוצה להיות כמו צל, הנחבא אל כליו. אל הקיר. אני רוצה לישון. תנו לישון. מכונת זמן. הביאו לי מכונת זמן, בבקשה. תהרגו את הזכרון הטוב. זה מכה בך מבפנים, זה הורס ומשנק אותך, זה אוכל. העצב אוכל. אני הטרף הקל. ילדה מטופשת, את לא קולטת שלא רוצים בחברתך? ילדה מטופשת, את לא קולטת שלא יאהבו אותך באמת? הסכין, השריטה שלי, החיים האלו. אני מתעבת אותם כל כך.
ואיך זה נכנס בך, ומצליף בך מבפנים, אל מתחת לעור, מתחת לשכבות האפלות, המקולפות היטב. לוקחת ציפורניים, לא יכולה לשלוט על זה. מעבירה מקדימה לאחורה, בתנועה איטית. נשארה צלקת קטנה שתעלם עוד יומיים. זה מראה הכאב שלי. איך זה שולט בך, 24 שעות ביממה. לא נרדמת, המחשבות מענות אותי, הדמיון, הזכרונות. הכאב הזה. אני מהרהרת...אולי נרקוטיקה כן טובה? מה אני צריכה כדי לשכוח? מה לא הייתי עושה כדי לכרות את החלק הזה בגופי של הזכרונות...והגעגוע...והידיעה. זה לקום ולישון ולאכול וללמוד ולצחוק ולשיר ולכתוב 24 שעות ביממה עם האולקוס הזה, עם הפצע הזה בתוך הבטן, שקורע ומשסה בך. אלפי חתיכות, זה מה שנשאר ממני. ותאני תוהה: אולי יש גלגול הבא? אולי שם, יהיה טוב? אולי? אני רוצה להיות כמו צל, הנחבא אל כליו. אל הקיר. אני רוצה לישון. תנו לישון. מכונת זמן. הביאו לי מכונת זמן, בבקשה. תהרגו את הזכרון הטוב. זה מכה בך מבפנים, זה הורס ומשנק אותך, זה אוכל. העצב אוכל. אני הטרף הקל. ילדה מטופשת, את לא קולטת שלא רוצים בחברתך? ילדה מטופשת, את לא קולטת שלא יאהבו אותך באמת? הסכין, השריטה שלי, החיים האלו. אני מתעבת אותם כל כך.