טריגר

[אלומת האור]

טריגר

אני כל הזמן רעבה. אני כועסת. אני רוצה משהו שאני לא יכולה להשיג. יש לי פלשבקים. אני בשנאה עצמית. משתדלת לעבוד על זה ומתקשה. הרבה מחשבות. חרדת נטישה קשה וחוסר ודאות, חוסר אונים בנוגע לטיפול ולניתוח. ואני לא מפסיקה לאכול. עם זאת ירדתי מעט במשקל וזה מפתיע אותי מאוד, כי אני מגזימה עם האוכל. לא נושאת את עצמי כבר וגם לא נראה לי שאני מסוגלת לשנות משהו. נמאס כל כך...

 

[katrina12]

היי אלומת האור

אני מבינה לחלוטין את הקושי בתחושת ההכלה העצמית. בקשר לאוכל, תנסי לחשוב על זה בכיוון חיובי. שעדיין לא איבדת את ׳׳התיאבון לחים׳׳.
על איזה ניתוח את מדברת?(אם מותר לשאול)
מקווה שתצליחי.

 

[אלומת האור]

שרוול.

איבדתי מזמן תיאבון לחיים. גם כשהייתי בשיא הדיכאון המשכתי לטרוף.

 

[levshavur]

מאוד מבינה אותך...

אור שלום,
קודם כול חיבוק גדול!!!
אני מאוד מבינה עד כמה התחושה הזאת של אין מוצא היא קשה. אבל אני חושבת שבכול זאת יש תקווה.
ליוויתי חברה טובה לפני הניתוח שאת הולכת לעבור, אל חדר הניתוח, וגם אחרי, וזו אני שנשארתי אתה בבית החולים. כמובן שאנחנו ממשיכות להיות חברות טובות...
התהליך הוא קשה...אבל התוצאה שווה את זה...אני רואה (ולא רק חיצונית) איזה שינוי משמעותי זה עשה לה.
השאלה היחידה היא האם תהיה לך תמיכה נפשית בתקופה המידית אחרי הניתוח?
יש מעבר הדרגתי לתזונה רגילה אחרי הניתוח, וגם הכמויות שתוכלי לאכול יהיו קטנות בהרבה ממה שעכשיו. אז השאלה היא מי יכול ללוות אותך לאורך כול התהליך?
כמובן שיש לך אותנו כאן בפורום (ויש לך אותי, מחוץ לפורום, תמיד)
אז חזקי ואמצי ובהצלחה!!!
הלב שלי אתך...
לבשה.

 

[אלומת האור]

אז זהו, שכנראה לא יהיה ניתוח

הפסיכולוגית של המחלקה לא אישרה לי אותו. אני צריכה לעבור טיפול CBT ממוקד הפרעות אכילה, ואז היא תחליט אם לאשר לי אותו או לא. אין לי שום תמיכה, אין לי חברים, ומשפחה מעולם לא הייתה רלוונטית. אי אפשר לעשות ניתוח במצב כזה. גם אין לי כסף לטיפול (עכשיו עשו שם חבילה מוזלת אז אני אבדוק אם זה אפשרי, אבל שוב, הטיפול, אם יהיה כזה, לא יביא לי פתאום תמיכה יש מאין). תודה לבשה

.

 

[levshavur]

חבל מאוד..

אור שלום,
זה עצוב שכסף והעדר תמיכה מונעים ממך טיפול הולם,
חיבוק
לבשה.

 

[אלומת האור]

נכון. וחיבוק בחזרה.