טריגר.

[m e r e]

טריגר.

[אני רוצה לרדת במשקל- וזה משגע אותי, כי אני לא יורדת במשקל
ואני רוצה להיכנס בגוף שלי, אני רוצה שהוא יעשה את מה שאני אומרת


אני במשקל יעד, ואני מתמודדת
אבל זה הופך את הכל לבסדר


אני במשקל יעד, אז אני לא צריכה לאכול את כל התפריט, אני במשקל יעד, אז אני יכולה להקיא לפעמים, אני במשקל יעד, אז מותר לי לשנוא את הגוף שלי, אני במשקל יעד, אז זה בסדר לא לאכול היום, אני במילא לא יורדת---



יש ימים יותר טובים. היום לא כל כך.]

 

[ג ר נ י ו ם]

הי את. אני תוהה מה היית כותבת ביום יותר טוב

(סתם מסקרנות וכי אני מתגעגעת, לא כתרגיל בפסיכולוגיה חיובית

)

ואם את מקיאה מדי פעם או אוכלת פחות זה לא טוב וממש לא בסדר (את צריכה תזכורות לזה?) וגם משהו שייגמר בתל השומר, ואני מניחה שאת לא רוצה לפגוש שוב את ד"ר גור, שלא לדבר על להעביר כמה חודשים שוב במחיצת חבורה של אנורקסיות בנות 21...

אני יודעת כמה זה נורא והגוף הוא מקום מצער מאוד והדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות עכשיו זה לשאת את זה בגבורה. כמו שאת יודעת. ולהזכיר לעצמך את הימים או הרגעים הטובים ושזה היה די גרוע רוב הזמן לפני כן גם כשהגוף שלך הגיב לפקודות הירידה במשקל. צייתנות מהסוג הזה לא מחזיקה יותר מ-X שנים ממילא. לחלק מאיתנו היא החזיקה יותר אז התרגלנו, אבל זה לא עובד ככה, וגם לזה צריך להתרגל וזה לוקח המון זמן ותהליך מאוד מבאס אבל בסוף אולי לומדים לשים זין.

אני מצטערת שאין לי הרבה יותר מזה. אני שולחת הרבה הרבה אהבה.
מתגעגעת.

 

[m e r e]

כנראה שאני באמת צריכה תזכורות..

בימים טובים-
האמת? ואני גם כל פעם שוכחת לזכור את זה בעצמי- כשאני אוכלת יותר טוב- אני פחות מדוכאת ופחות אובססיבית ופחות חרדה. אני חושבת שאני חייה חיים מלאים יותר- משתדלת לפחות. והחיים האלה מרגישים אמיתיים יותר- מפוצלים הרבה פחות.
זה לא מעט.

ועדיין, עוד לא לגמרי השלמתי עם העובדה שאני צריכה להמשיך לאכול- כנראה לתמיד, שכבר לא אשקול יותר כמו ששקלתי פעם, שכבר לא אהיה יותר חולה ממש. (ואלה לא וויתורים פשוטים).


(הרבה בחזרה).

 

[TinaBa]

מה זה אומר

שזה הופך את הכל לבסדר?
את מה זה מעלים?
ומה בזה מבעית כל כך?

ובעיקר-
איך את היום?

 

[m e r e]

אני חושבת

שבשבילי זו מעין הוכחה שאני בסדר, אני במשקל יעד אז הכל כבר בסדר איתי. ואולי זה יעלים את כל מה שעדיין לא בסדר- אבל אין לו עדות ממשית. כזאת שאפשר למדוד אותה.

היום- התחיל מהוסס אבל משתפר.

תודה.

 

[levshavur]

מר

שלום לך,
אני אף פעם לא הגעתי לירידה מסכנת חיים במשקל, ואפילו כשכבר הייתי במשקל בסדר, עדיין הייתי חולה.
מה שמשמעותי זה לא (רק) המשקל אלא גם מה קורה בראש?, מה את אוכלת?, האם את מקיאה לפעמים? וכדו'...
כך שבעיניי, ההחלמה האמתית נמדדת ברגע שאת יכולה לאכול, ולא לעצור לחשוב על מה /כמה וכ' את אוכלת...
לדעתי היה כדאי לעבד את מה שקורה בחשיבה שלך בטיפול, כי זה נראה ממה שאת כותבת, שעדיין לא סיימת את התהליך...
לבשה.