טריגר

טריגר

(אולי זאת המקלחת הראשונה מאז הטיפול, כמעט שבוע אחרי, בחדר שירותים זר שבו מראה על כל הקיר, אולי זאת המוכרת בחנות הבגדים שהתעקשה לדעת למה אני מחפשת את השרוולים הארוכים הכי דקים כי תיכף מגיע קיץ, אולי זה דווקא הרגע בו הלכתי באוניברסיטה בדרך למבחן וחשבתי שאולי בעצם אני מסכימה לחיות, אולי זאת הזרות -- או הקסנקס שלקחתי אחרי הטיפול, חד-פעמי, כי ישבנו שם והיא אמרה אונס [מי אמר לה להשתמש במילה המפורשת? אני?] ושאלה כמה זמן [ולא ידעתי, כי בחלק מהזמן אני קרובה ללדעת וברב הזמן לא], אולי כי אתמול התאפקתי שלא לקחת עוד, חד-פעמי [כמה נשאר? קופסה? חצי? חד-פעמי], אולי כי כל היום בערו לי אמות הידיים ולא עשיתי עם זה כלום, רק מרחתי קרם עם ריח נעים, אולי זאת בכלל השותפה שלי שישנה לילה שלם וצפיתי בה נושמת, ספרתי -- או כי האח הקטן שלי היה בבית ולא אמרתי לו, ילד נעים, אתה לא יודע כמה תליתי בך כדי לא לתלות בי)
 
אוי


גם העו"סית שלי אמרה את המילה המפורשת בשבוע שעבר. השבוע היא התנצלה.
כואב. אאוץ'.
 
אני מצטערת לשמוע, אור.

(אבל גם מאמינה שיש כח ריפוי בלהגיד מילים מפורשות ולדבר על זה בסביבה הנכונה, עם האנשים הנכונים, בקצב שלך. מקווה בשביל שתינו ומחבקת בחזרה).
 

hory0

New member
שישמים יקרה..

אני קוראת אותך, כמו תמיד, ומרגישה ככ הרבה אבל לא מוצאת בתוכי את המילים הנכונות..
ואולי אין כאלה בכלל.

אבל רוצה שתדעי,שאני כאן, איתך. קוראת אותך שוב ושוב ושוב.וחושבת עליך ודואגת לך
פשוט איתך
.
 
רק שכאן.. ואיתך..


לצערי לא מוצאת כרגע מילים...
רק שמחבקת חזק...

שמרי על עצמך יקרה..
שולחת המון חיזוקים ואהבה...

 

TinaBa

New member
קוראת ולא מוצאת מילים.

זה קרוב וכואב לי מידי...
אבל רוצה להגיד שאת יקרה לי.
שקראתי.
שאני איתך.
 
טינה, את יקרה גם לי.

את יודעת?
שולחת חיבוק וכוחות. וגם אני איתך, קוראת. תמיד. גם כשלא מגיבה.
 

skiper63

New member
כמו לכולן

אין לי הרבה מילים ממשיות להציע לך.
אבל אני נורא נורא גאה בך.

את מדהימה!

יבואו ימים קלים יותר.
מקווה שבקרוב.
 

קולדון

New member
אני שמחה לקרוא שלא פגעת

ושמרחת קרים נעים במקום. פעולה מחזקת..

את מתמודדת עם משהו קשה מאוד, ואת עושה את זה בגבורה. סליחה אם זה עובר פטרוני מצידי... אני פשוט ממש מזדהה. בכל פעם שאני מתחילה להתמודד ולהכניס למודעות שלי דברים קשים שקרו לי, קשה לי להשאר בתוך העור של עצמי מרוב הצפה של רגשות. זה לא קל, ואין ברירה, כי את חייבת לעצמך את המלחמה הזו כדי להחזיר את החיים.

זה לא פייר שזה נכפה עלייך, ושאת סוחבת את כל ההשלכות הנוראיות האלו, ונאלצת להתמודד עם הטריגרים כל יום ובמיוחד בתקופה האחרונה שבה התחלת להעלות הילוך.
אני מאמינה שזה ישתלם בסופו של דבר, ואת תנצחי.
 
תודה, דניאל.

כמו שכתבתי לרחלי, אני חלוקה על זה שיהיה קל יותר (ובכלל, מתקשה לראות את הסיטואציה הנוכחית במונחים של הפסד ונצחון). על לחיות יותר טוב ברב הזמן (עם, ליד, מתחת) אני מסכימה לדבר.

תודה על המילים החכמות והדואגות.
 
מה אפשר להגיד

חוץ מלקוות איתך שזה יהיה קל יותר עם הזמן.
את עושה את מה שצריך.
זה פשוט כל כך קשה לעשות את זה....

מחבקת מרחוק.
 
הפסיכולוגית ואני

חלוקות על זה שיהיה קל יותר עם הזמן. את, כרגע, מקווה איתה ולא איתי ותודה על זה.
מחבקת בחזרה.
 

levshavur

New member
שישמים אחרים

שלום לך
גם אני,כשזה קרה, לא העזתי לכתוב ביומן שלי את המילה המפורשת אז במקום זה
כתבתי לקח בכוח ...כיום אני יכולה ואפילו כתבתי שיר או שניים עם המילה הזו...זה
חלק מתהליך לפחות ככה זה היה אצלי...

לבשה.
 

lital172

New member
מעריכה אותך

איך למרות הסבל שבתוכך. את נלחמת. ולא פוגעת...
וזה כל כך מובן מאליו. ועל זה תרשי לי לתת לך חיבוק גדול. ( וגם קצת בשבילי)

את עושה דרך ראויה וטובה... אני איתך.
 
למעלה