טריגר.
אז אולי ככה זה מרגיש, כשנפערת תהום.
כשמתחת לפני השטח מתחוללים מאבקים אדירים,
כשכל הדברים מתנגשים אחד בשני,
יוצרים יחד רעש וזעזוע שמרעידים עולמות,
מורגשים גם מעל לפני השטח.
ואחרי הרעש..
קול דממה דקה.
בקרת נזקים.
או אז מתגלה התהום, במלוא הדרה.
הולכת ומעמיקה עם כל התנגשות
(יומיומית, באיזורים האלו.
שש פעמים כל יום.
לא מוותרת על אף הזדמנות.)
הולכת וגדלה , הולכת ומשחירה, הולכת ומאיימת.
לא משאירה שום דבר יציב לעמוד עליו.
וכל התנגשות מחדש תובעת ממך לבחור צד.
את לא באמת יכולה להישאר שם,
לרחף מעל התהום הפעורה רק בשבילך,
רק כדי שבכל התנגשות מחדש תחליטי לא להחליט,
ובכך לרַצות גם אותה.
הלוואי ויכולת.
כל פעם מחדש את מכריעה לשום מקום.
לא תופסת צד כדי לשמור את כולם מרוצים.
וכל פעם מחדש את נופלת פנימה.
חשוך. כואב. בודד.
אבודה.
נראה לי שככה זה מרגיש,
כשנפערת תהום.
אז אולי ככה זה מרגיש, כשנפערת תהום.
כשמתחת לפני השטח מתחוללים מאבקים אדירים,
כשכל הדברים מתנגשים אחד בשני,
יוצרים יחד רעש וזעזוע שמרעידים עולמות,
מורגשים גם מעל לפני השטח.
ואחרי הרעש..
קול דממה דקה.
בקרת נזקים.
או אז מתגלה התהום, במלוא הדרה.
הולכת ומעמיקה עם כל התנגשות
(יומיומית, באיזורים האלו.
שש פעמים כל יום.
לא מוותרת על אף הזדמנות.)
הולכת וגדלה , הולכת ומשחירה, הולכת ומאיימת.
לא משאירה שום דבר יציב לעמוד עליו.
וכל התנגשות מחדש תובעת ממך לבחור צד.
את לא באמת יכולה להישאר שם,
לרחף מעל התהום הפעורה רק בשבילך,
רק כדי שבכל התנגשות מחדש תחליטי לא להחליט,
ובכך לרַצות גם אותה.
הלוואי ויכולת.
כל פעם מחדש את מכריעה לשום מקום.
לא תופסת צד כדי לשמור את כולם מרוצים.
וכל פעם מחדש את נופלת פנימה.
חשוך. כואב. בודד.
אבודה.
נראה לי שככה זה מרגיש,
כשנפערת תהום.