טריגר

[TinaBa]

טריגר

כל כך רוצה לחתוך.
כל כך רוצה.
כל כך.

רק קצת......
בבקשה......
מתחננת שייתנו לי כבר.
שיבינו שממש ממש כואב ושאני לא יכולה לסבול את הקיום של הגוף שלי. ושזה מה שעוזר. זה מפחית...

מפחדת שיראו.
שייגעלו ממני ומהמעשים שלי.

אני מתחננת....
רק לתת לזה להשתחרר קצת...
הרי זה לא מזיק באמת... זה לא באמת מסוכן... אני יודעת להיזהר....

ואני לא רוצה למות..
אני רק רוצה להפחית את העוצמות של הכאב והגועל והשנאה.

ואם אסור לי לחתוך, אז תקחו ממני את כל התחושות והזכרונות....כי אני לא יכולה להכיל את זה יותר.
לא יכולה להכיל את מה שמתעורר בגוף. את הקצוות החמקמקים של הזיכרונות.

לא יכולה לנשום שם. לא יכולה....

 

[someone343]

אני רק

רוצה לומר כמה אני מבינה אותך.. וזה שאסור לפגוע "קצת" .. זה פשוט בגלל שרוצים להגן עלייך, שלא תפגעי ותשמרי על עצמך
מצטערת שאין בי הרבה מילים.. אני מבינה, ורוצה שתשמרי על עצמך, מחבקת אותך חזק חזק

 

[TinaBa]

עונה לעצמי (ט).

כי זה אף פעם לא יספיק.
(לא מספיק כואב, לא מספיק עמוק, לא מספיק סימנים)
אני תמיד ארצה עוד.
כי הגוף עדין דוחה ומגעיל. איכשהו אולי יותר ממקודם

רק רוצה עוד..........

 

[אלומת האור]

אני חושבת (במיוחד לאור מה שכתבת)

שבהתמכרות מטפלים כמו בהתמכרות. 12 הצעדים הם התשובה שלי.

 

[TinaBa]

מרגש אותי שבחרת לענות לי.
לא מספיק מכירה את מה שאת מציעה, ולא בטוחה שיש לי כרגע את הכוחות להכיר.

באמת תודה.

 

[אלומת האור]

מתוקה שאת...

אם תרצי אתן לך קישור לחומר שמסביר מה זה 12 הצעדים. זו תכנית רוחנית שמטפלת בהתמכרויות על סוגיהן השונים, כמו אלכוהוליסטים אנונימיים, אכלני יתר כפייתיים אנונימיים (מה שאני הולכת אליו) וכל התמכרות כלשהי. ואם פגיעה עצמית היא ממכרת (לדעתי היא כן), אפשר לטפל בה בשיטה הזאת.
מחבקת אותך מרחוק.

 

[ג ר נ י ו ם]

אני מקווה שהתובנות האלה מחזקות אותך

העובדה שאת יכולה להזכיר את זה לעצמך, להיעזר גם בעצמך, נראית לי חשובה. תזכרי את זה. ותתני גם לקרובים אליך לשמור עליך עכשיו? נראה שאת זקוקה לזה...

 

[TinaBa]

מנסה ממש

להיעזר ולא להרחיק.
אבל קשה... רק רוצה לסגור את עצמי בחדר כדי שאף אחד לא יוכל להפריע לי לעשות את מה שאני רוצה לעשות לגוף הזה...

תודה יקרה....

 

[פרפר בתוך אגרוף]

הנה את.

זורחת מתוך השבר הזה,
מתוך הבלאגן.
הנה-את, מציצה מתוך הערפל שיש סביבך,
את שיש לה כוחות, את שיודעת מה הכי נכון להגיד לעצמך,
את שיודעת למה את במלחמה הזו, למה את נלחמת ובשביל מה,
את שיודעת מה הדבר הנכון לעשות ומה לא.

את שם בפנים,
אני רואה אותך שם.
את רואה? את רואה שזו את?

 

[TinaBa]

היה יכול להיות נפלא

לקרוא את ההודעה שלך עם גוף שלם. להרגיש גאווה שהצלחתי להגיד לעצמי את הדברים הנכונים לי ושזה גרם לי להימנע מלבצע.
אבל זה לא נכון...
הצלחתי לכתוב את זה רק אחרי...

נכון, זה החזיק אותי אתמול מלהמשיך ומונע ממני היום לעשות עוד, אבל אני מרגישה כל כל לא מסוגלת מול הדחף הזה להרוס.
הנה- שוב לא הצלחתי.

כל כך זקוקה לחיבוק. להתמוסס בתוכו. לנוח בתוכו. להפסיק להחזיק בתוכו.
לבכות..... לכאוב.... להיות מוגנת.... מוכלת....

 

[lital172]

יקרה שלי.

כואב ל נורא לשמוע שפגעת בעצמך. שכבר לא יכולת לעצור לרגע. ואני גאה בל שהפסקת ושאת נלחמת. מלחמה כל כל מתישה. אבל נלחמת לטוב. לא ממשיכה את הנפילה.... עוד קצת עוד קצת יהיו לך ידיים מלאות בכל הטוב.

 

[כבר לא ילדה4]

קחו ממני את הרעש הצורח הזה בראש...
רק כמה דקות של שקט...
של כל דבר אחר מלבד הרעש הזה..
החונק הזה...
תנו לי לנשום... רק לזמן קצרצר...

הלוואי שהיו לי עצות מועילות אבל לצערי אין לי...

אני רק אגיד שאני כאן..
איתך...
ומבינה כל כך....

 

[skiper63]

אני חושבת שמזמן לא הזדהתי ככה עם הודעה.

אין לי עצות איך לגרום להרגשה הזו להעלם,
אבל אני יכולה להציע איך לנסות למנוע מעמך לחתוך (זה עובד רב הזמן בשבילי)

פשוט עשיתי לי רשימה של למה אסור,
דומה מאוד למה שהגבת לעצמך,
אבל שגם מכילה דברים חיצוניים,

לדוגמא: אני רוצה ללכת למלצר וזה מאוד יקשה עליי לעבוד אם יכאבו לי האזורים בגוף מחתכים...
(והרשימה ממשיכה בעוד סיבות חיצוניות)
(כי לפחות עבורי, פנימיות לא תמיד מספיקות)

שולחת אהבה וכוחות. ומקווה שהתחושות האלו לא יישארו עוד יותר מדי זמן.

 

[TinaBa]

תודה יקרה.

אני חושבת שבד"כ אני מצליחה ליישם את העצה שלך (עם רשימה וירטואלית), פשוט עכשיו הכל כל כך כואב וכל כך מציף... שחלקים בי לא רוצים להימנע מלחתוך. זה פתרון כל כך קוסם שניה לפני ושניה אחרי שהוא מתמשש. וזהו. אחרי זה השנאה רק מתגברת. והיאוש...

מייחלת שיבוא ימים שבהם לא תזדהי עם הודעות כאלו ...

 

[lital172]

הלב....

אני רוצה לחבק אותך שם ברגע הכואב הזה שאתלא יכולהלנשום . אני רצה להיות לידך גם אם יהיהלך קשב שאגע ואחבק אותך. להיות לידך. לעזור לך. להקשיב.... גם בשתיקה. תתני לי? אנא..

 

[hory0]

הלוואי והיה לי יותר מזה..

אבל מחבקת אותך חזק, עם כל החום, הדאגה והאהבה שיש בליבי אליך. (ויש המון!)

מקווה איתך לימים קלים יותר. מקווה איתך לימים שהתחושות יילקחו ויהיו פחות נוכחות בתוכך..שלא תצטרכי לחתוך. שלא יהיה מתיש ומכאיב ככ.

 

[התקווה שבתוכי]

לפגוע

ההודעה שלך כל כך חזקה ונוגעת, אפשר ממש להרגיש כמעט את הכאב יחד איתך.
אני קוראת אותך בייאוש הנוראי, ברצון לפגוע, ומצד שני את עונה לעצמך מה נכון לך לעשות כדי לא לפגוע בעצמך
את רוצה שיידעו שכואב לך, שישימו לב אלייך.
מה זה ה״הם״ שאת רוצה שיידעו?
למה לא להגיד ״כואב לי ורע לי״?
אני מאמינה שאת כבר יודעת שהיחס אלייך אחרי שאת פוגעת בעצמך הוא לא בדיוק היחס אותו את מחפשת. זה מצד אחד הדאגה לשלומך הפיזי, ומצד שני פאניקה ופחד כי הצד השני לא באמת מבין את הסיבה.
כשאת מגיעה ואומרת ״הלו, כואב לי מייאש/מתסכל/עצוב לי״ את מקבלת את האמפטיה האמיתית לה את מייחלת.

אני כל כך מעריכה אותך, שאת יכולה לזהות בדיוק את מה שאת מרגישה ומה שאת באמת צריכה. זה ממש לא מובן מאליו

 

[TinaBa]

אני אומרת הכל. במילים.

זה פשוט לא מספיק.
גם אם אני מדברת את הכאב, אני נשארת לבד לבד עם חוויה גופנית ורגשית כל כך עצומות שהנפש שלי לא יכולה להכיל.
ובאותו רגע זה מרגיש המוצא היחיד.

זה לא העניין של היחס שאני אקבל או לא אקבל אחרי. אף אחד חוץ מהמטפלת שלי לא יודע שזה קורה, והיא מאוד מבינה את הסיבה...

אולי אין מה לעשות.
אולי במציאות בלתי נסבלת זה הפתרון הכי נסבל שיש...

 

[התקווה שבתוכי]

זה פתרון יעיל, לא אפקטיבי

נכון, זה מספק הקלה רגעית. אולי אפילו קצת יותר מרגעית. אבל מה קורה למחרת?
ומה קורה עם הסיבה עצמה שהובילה אותך לפגוע?
אני יכולה ״להרצות״ מכאן ועד מחר מה את יכולה לעשות באותו רגע במקום לפגוע, אבל אני מאמינה שאת יודעת הכל כבר בעל פה.

אני בכל זאת מציעה לך להגדיר לעצמך מי זה ה״הם״ שאת רוצה שיידעו שכואב לך

 

[levshavur]

טינה בה

שלום לך
אני מכירה מעצמי את התחושות שאת מתארת וחוויתי את הצורך הזה, ולמדתי לבוא לצוות בהוסטל ולהגיד שיש לי דחף לפגיעה עצמית ומדריכה הייתה יושבת איתי לשיחה עד שהדחף נחלש ונעלם לחלוטין, ומצאתי דרכים חיוביות להתמודדות עם הצפה ריגשית ולפעמים כשאני מוצפת ואני לבד אני מתקשרת לחברה טובה או לער"ן או למרכז סיוע (תלויי איזה סוג הצפה יש לי...)
זה קשה ומתסכל להתמודד עם הזיכרונות הרעים ועם הפלשבקים והפוסט טראומה, אבל זה אפשרי!!! את יכולה למצוא דרך לפרוק את המשא הזה מעלייך? יש מישהי/ מישהו שאת יכולה לשתף במצבים האלה? מישהי שאת סומכת עליה?
וכשהייתי במצבים האובדניים רציתי למות לסבל הריגשי , לא באמת להיעלם מהעולם...
אבל הפסקתי עם האובדנות אחרי פעם אחת שהיו לי מיזה תופעות לוואי קשות ואיבדתי את ההכרה...והבנתי שאני לא הולכת לעשות את זה שוב כי אני לא רוצה את הסבל הזה...עובדה אפשר לחיות בלי זה...אפשר להתמודד עם זכרונות קשים ולעשות את זה בצורה חיובית בלי לפגוע...
וכן זה יכול להיות מסוכן!!! פגיעה עצמית או אובדנות !!! אפשר להגיד לעצמי לא למחשבות הרעות ,לא לפגיעה עצמית, לא לאובדנות!!!... .זה עניין של תהליך ושל כוח רצון...מה שאני מנסה להגיד זה אל תוותרי על התיקווה אל תתני לייאוש להשתלט עלייך !
ואם יש לך קושי בנשימה אז תנסי לנשום לאט ועמוק, נשימה שבאה מהבטן לא מהגרון..,

.
לבשה.